abstract
| - [מתוך 'איך להצליח בחידון התנ"ך בלי ללמוד את כל התנ"ך בעל-פה?' בהוצאת נוער חובב תנ"ך בחיפה] בפרק זה מסופר על מעשי-גבורה שעשו גיבורי-דוד. הנה כמה מהם: בתור דוגמה ל" סימן דמיוני ", נראה איך אפשר לזכור ש אלעזר בן דודו בן אחוחי הוא האיש ש "יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב". ראשית, נשים לב לכך שהשם "אחוחי" מזכיר צעקת-כאב ("אחח! " ). הגיוני מאד, שמי שידו נדבקת לחרב יצעק צעקה מעין זו. ובכן, נדמיין לנו את הגיבור צועק: "אחח! נדבקה לי היד לחרב!". לאחר מכן, הוא מחליט שיותר לא ישתמש בנשק המיושן הזה, ומעתה והלאה ישתמש רק באקדח לייזר . אך מכיוון שאין לו אקדח לייזר, הוא צריך לשאול את אקדח הלייזר של דודו. ניתן לכתוב משפט לסיכום העניין: " אחח ! נדבקה לי היד לחרב! בפעם הבאה אני אבקש מ דודי את אקדח ה לייזר שלו!" באופן זה קל לזכור, שהאדם שידו נדבקה לחרב הוא אלעזר בן דודו בן אחוחי . ואיך זוכרים ש שמה בן אגא הררי הוא האיש שהציל חלקת עדשים ? ובכן, הסתכלו סביבכם, וראו אם יש כאן (לידכם) עדשים. רוב הסיכויים שאין כאן עדשים. אם כך, איפה יש עדשים? לא כאן אלא שמה ! כך זוכרים ששמה הציל חלקת עדשים.
|