| rdfs:comment
| - מקור השם "לוגו" הוא במילה היוונית "לוגוס", שאחת ממשמעויותיה היא "מילה". שפת לוגו יועדה, מלכתחילה, לא ליצירת ציורים אלא דווקא לטיפול בחומר טקסטואלי - מילים ומשפטים. בפרק זה נכיר כמה פקודות לוגו המטפלות בטקסט. למעשה, כל תכנית לוגו היא רצף של תוים (אותיות, רווחים, ספרות, סימני חשבון, סימני פיסוק ועוד). כאשר אנו כותבים שורת פקודות בחלון הפקודות ומקישים על Enter, אנו מעבירים למחשב רצף אותיות זה ומצפים ממנו לבצע פעולות מסוימות. כדי שהמחשב יוכל "להבין" מה נדרש ממנו, הפעולה הראשונה שעליו לעשות היא לחלק את הרצף ל"מילים". חלוקת רצף האותיות למילים נעשית בעזרת כמה כלים, שהחשוב ביניהם הוא תו הרווח - התו ה"ריק" המפריד בין המילים בדף זה. תו נוסף המאפשר למחשב להבין היכן מתחילה מילה והיכן היא מסתיימת הם הסוגריים, ובעיקר הסוגריים המרובעים ([]), וישנם עוד כמה תוים כאלה. כאשר המחשב מתחיל לעבור על רצף האותיות
|
| abstract
| - מקור השם "לוגו" הוא במילה היוונית "לוגוס", שאחת ממשמעויותיה היא "מילה". שפת לוגו יועדה, מלכתחילה, לא ליצירת ציורים אלא דווקא לטיפול בחומר טקסטואלי - מילים ומשפטים. בפרק זה נכיר כמה פקודות לוגו המטפלות בטקסט. למעשה, כל תכנית לוגו היא רצף של תוים (אותיות, רווחים, ספרות, סימני חשבון, סימני פיסוק ועוד). כאשר אנו כותבים שורת פקודות בחלון הפקודות ומקישים על Enter, אנו מעבירים למחשב רצף אותיות זה ומצפים ממנו לבצע פעולות מסוימות. כדי שהמחשב יוכל "להבין" מה נדרש ממנו, הפעולה הראשונה שעליו לעשות היא לחלק את הרצף ל"מילים". חלוקת רצף האותיות למילים נעשית בעזרת כמה כלים, שהחשוב ביניהם הוא תו הרווח - התו ה"ריק" המפריד בין המילים בדף זה. תו נוסף המאפשר למחשב להבין היכן מתחילה מילה והיכן היא מסתיימת הם הסוגריים, ובעיקר הסוגריים המרובעים ([]), וישנם עוד כמה תוים כאלה. כאשר המחשב מתחיל לעבור על רצף האותיות שכוללת הפקודה שכתבנו, הוא מחבר אות לאות עד שהוא נתקל באחד מאותם סימנים המצביעים על סוף מילה. כעת יש בידי המחשב "מילה" שלמה. מרגע שהמחשב זיהה "מילה", עליו לסווג אותה לאחד מכמה סוגים אפשריים. המילה יכולה להיות פקודה (print, forward, repeat), שם של הליך שכתבנו (square, triangle, house), שם משתנה (size), או אולי דווקא שם של עיר (tel-aviv) או של אדם (ohad) שאנו רוצים להעביר לתכנית המחשב שלנו כקלט. ה"מילה" עשויה להיות אפילו ביטוי חשבוני (למשל, "1+2") - הרי אמרנו שהמחשב פשוט מחלק את הטקסט שלפניו בעזרת תווים מסויימים, והוא אינו בודק אם ה"מילים" שהוא מוצא מורכבות מאותיות דווקא. כיצד יסווג המחשב את ה"מילה" שמצא? בשפת לוגו הבדיקה היא פשוטה: אם ה"מילה" מתחילה באות, המחשב יחפש אותה ברשימת הפקודות שלו. אם היא אינה חלק מאוצר המילים הבסיסי של השפה המחשב יחפש אותה ברשימת ההליכים שהגדרנו. אם ה"מילה" אינה נמצאת גם שם - המחשב יודיע שאין הוא מכיר אותה ואינו יודע מה לעשות בה. אם המילה מתחילה בתו הנקודתיים (כמו, למשל, size:), המחשב ישמיט את התו הזה ויתייחס לשאר המילה כאל שמו של משתנה. המחשב ינסה למצוא את המשתנה בזיכרון ולהחזיר את ערכו. אם המילה מתחילה בסיפרה, המחשב יבין שמדובר בביטוי חשבוני וינסה לחשב את ערכו של הביטוי הזה, וכו'. אבל כיצד נוכל להבהיר למחשב שרצף אותיות מסויים הוא "סתם" מילה? רצף תוים שאין צורך לעבד אותו כלל? לשם כך ניעזר בסימן ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)