| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - אחת העצות למלך בספר משלי היא (משלי לא6-7): תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד האם יש להסיק מכאן, שהמדינה צריכה לחלק יין בחינם לעניים ולמסכנים? לא מספיק שהם עניים, הם עוד צריכים להפוך לאלכוהוליסטים ולקבל הרעלת כבד?! ואין לומר שבזמנם לא ידעו על הנזקים שבאלכוהוליזם, שהרי בספר משלי עצמו נאמר (משלי כג31-32): אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים. אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש! כלומר, אין להסיק מכאן שצריך לתת יין לעניים.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - אמנם, שתיית הין טובה מאד בזמן שתשתה על מנהג המשכילים, כדרך שאמר שלמה "
- '...
- אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים. אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש
- תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד
- "... וזאת מידת שותה היין, ישים היין לרפואה לדאגתו, ויתחזק בתורה ללמדה בשמחה ; כי כל זמן שאדם שרוי בצער, לא יוכל ללמוד, וגם בתי הדין המצטערים לא יוכלו לברר המשפט, גם הצער מבטל כוונת הלב בתפילה, גם כשאדם שרוי בצער, מי שמדבר אליו או מי שמבקש ממנו לעשות עמו חסד, אין לו כוח לעשות בקשתו...
- שתה רביעית יין - אל יורה
- כשם שאסור לכהן להיכנס למקדש מפני השכרות, כך אסור לכל אדם, בין כהן בין ישראל, להורות כשהוא שתוי... שנאמר '
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - אחת העצות למלך בספר משלי היא (משלי לא6-7): תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד האם יש להסיק מכאן, שהמדינה צריכה לחלק יין בחינם לעניים ולמסכנים? לא מספיק שהם עניים, הם עוד צריכים להפוך לאלכוהוליסטים ולקבל הרעלת כבד?! ואין לומר שבזמנם לא ידעו על הנזקים שבאלכוהוליזם, שהרי בספר משלי עצמו נאמר (משלי כג31-32): אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים. אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש! לכן נראה לי, שיש לפרש את הפסוק " תנו שכר לאובד... " כדברי חז"ל - האובד הוא לא כל אדם שמרגיש אבוד ומיואש, אלא אדם שבאמת עומד למות - נידון למוות; ואכן, בימיהם נהגו לתת לנידונים למוות "קורט של לבונה", כדי ש"תיטרף דעתם" ולא יצטערו כשמוציאים אותם להורג. חיזוק לפסוק זה ניתן להביא מסוף פסוק 7 ועמלו לא יזכור עוד - מכאן שהכוונה אינה לנתינה חוזרת ונשנית של יין, שהשותה אותו מתעורר ונזכר מחדש בכל צרותיו, אלא לנתינה חד-פעמית של חומר משכר, לאדם שלא יזכור עוד שום דבר לאחר מכן - כי הוא אובד. כלומר, אין להסיק מכאן שצריך לתת יין לעניים.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)