| rdfs:comment
| - בימינו מקובל להאשים את העניים בכך שהם עצלנים - לא רוצים לעבוד, רוצים להתפרנס על חשבון המדינה, וכו'... החריצות היא אכן מידה חשובה, אך לא כל אדם שאינו עובד הוא "עצל". בספר משלי יש כמה פסוקים שמתארים את העצל, ובעזרתם ניתן לאבחן ולראות האם כל המובטלים הם אכן עצלנים. הפסוקים עוזרים לנו גם לבצע אבחנה (=דיאגנוזה) עצמית: כשאנחנו קוראים את התיאורים, אנחנו יכולים לבדוק האם הם מתארים אותנו, ואם כן - לחשוב איך לתקן את עצמנו. פסוקים נוספים: ע"ע: חריצות בספר משלי .
|
| abstract
| - בימינו מקובל להאשים את העניים בכך שהם עצלנים - לא רוצים לעבוד, רוצים להתפרנס על חשבון המדינה, וכו'... החריצות היא אכן מידה חשובה, אך לא כל אדם שאינו עובד הוא "עצל". בספר משלי יש כמה פסוקים שמתארים את העצל, ובעזרתם ניתן לאבחן ולראות האם כל המובטלים הם אכן עצלנים. הפסוקים עוזרים לנו גם לבצע אבחנה (=דיאגנוזה) עצמית: כשאנחנו קוראים את התיאורים, אנחנו יכולים לבדוק האם הם מתארים אותנו, ואם כן - לחשוב איך לתקן את עצמנו.
* משלי כב13 : " אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח ", משלי כו13 : " אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות ": רוב האנשים מוכנים לקחת סיכון מסויים כדי שיוכלו לעשות דברים. אולם העצל פוחד מסכנות נדירות ודמיוניות, סכנות שאין להן כל יסוד במציאות; הוא משתמש בפחדים האלה כדי להצדיק את חוסר-המעש שלו (אולם, מי שפוחד מסכנות ממשיות, שרוב האנשים פוחדים מהן, אינו בהכרח עצל; למשל, אם מובטל מסרב ללכת לעבוד כמאבטח, כי הוא פוחד ליהרג - אין זה מוכיח שהוא עצל).
* משלי כו14 : " הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו ": רוב האנשים לא מסוגלים לישון בשעה מאוחרת בבוקר, כאשר אנשים מסביבם נכנסים ויוצאים. אך העצל נשאר לשכב במיטתו, גם כשדלת ביתו מסתובבת סביב צירה, אנשים נכנסים ויוצאים, הולכים לעסקיהם וחוזרים... ההמולה לא מפריעה לו, הוא מסוגל להמשיך לישון גם כשכל השאר ערים (אולם, מי שמסרב לעבוד בשעות לא-שגרתיות, אינו בהכרח עצל).
* משלי יט24 : " טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה ", משלי כו15 : " טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו ": רוב האנשים, גם אם הם מתקשים להתחיל בפעולה, הם מסוגלים לסיים פעולה כאשר מישהו אחר עזר להם והתחיל בפעולה עבורם. אולם העצל מתקשה אפילו לעשות את הצעד האחרון: גם אם הכינו לו אוכל והגישו לפניו צלחת - הוא אינו מסוגל להרים את ידו מהצלחת אל פיו; הוא אינו מסוגל לעבוד גם כשעושים עבורו את רוב העבודה (אולם, מי שמתקשה לעשות את הצעד הראשון בעבודה חדשה, אינו בהכרח עצל).
* משלי יג4 : " מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן ", משלי כא25 : " תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות ": רוב האנשים מסוגלים לעשות דברים שהם מאד רוצים, גם כשהם עייפים. אך העצל, גם אם הוא מאד רוצה ומתאווה לעשות משהו, הוא לא מסוגל לעשות אותו; הוא מעדיף למות מרוב תאווה, מאשר לעבוד ולממש אותה (אולם, מי שלא מתאווה לשום דבר אינו בהכרח עצל, למשל - מי שחי בצמצום ומסתפק במועט, ומשום כך לא הולך לעבוד - אין זה מוכיח שהוא עצל).
* משלי כד30 : " על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב. והנה עלה כלו קמשונים... ": רוב האנשים אינם אוהבים לעבוד בשביל אחרים - לא אוהבים שיש להם "בוס"; אך העצל אינו הולך לעבוד גם בשדה או בעסק הפרטי שלו (אולם, מי שלא רוצה ללכת לעבוד כשכיר, אינו בהכרח עצל; ייתכן שהוא פשוט אינו רוצה להיות משועבד לאדם אחר ; למסקנה דומה אפשר להגיע מהפסוק " לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם ") פסוקים נוספים:
* משלי י26 : " כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו " ( פירוט ).
* משלי טו19 : " דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה "
* משלי יט15 : " עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב " ( פירוט )
* משלי כ4 : " מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין " ( פירוט )
* משלי כו16 : " חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם " ( פירוט ) ע"ע: חריצות בספר משלי .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)