| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - כאמור ב מבוא לפרשת קורח , שלוש קבוצות חלקו על משה. בסוף היום הראשון של פרשת קורח , הציע משה לחולקים עליו לעשות 'תחרות' לפני אוהל מועד, שבה ישתתף גם אהרן. התחרות הזאת תכריע מי הנבחר ומי הקדוש. לא כל החולקים קיבלו את ההצעה: הפסוקים הבאים (טז 29 - 34) מתארים איך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את דתן ואבירם ואת כל אשר להם, וגם את כל האדם אשר לקורח (ראו איך מת קורח ). הפרשה לא הסתיימה כאן - היא נמשכה ביום השלישי . [12] כך פירש "כלי יקר". אפשר גם לפרש שמשה ואהרן הבינו נכון, ושהם ביקשו מה' שלא ישמיד את כל עדת-הנשיאים כי הם לא אשמים (קורח הסית אותם), אבל ה' לא קיבל את בקשתם.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - 1(xsd:integer)
- 2(xsd:integer)
- אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע ?
- וכן ואכלה אותם כרגע , רמז למגפה שתכלה עם רב ועצום כרגע.
- .
- ועוד, כי הבדלו רמז למשה ואהרן בלבד, כמו הרומו .
- וחלילה שלא יבין משה נבואתו ויטעה בה!
- אלו דבריו, ואינם נכונים, כי לא היה ראוי לומר על קרח דתן ואבירם, שלשה אנשים,
- מעולם לא עלה על לבי להעניש כל העדה, כי אדרבה, יודע אני שלא נתפתו לקורח, ומה שאמרתי הבדלו מתוך העדה, על כל ישראל אמרתי כן, שייבדלו מתוך עדת קורח.
- יש לשאול: '''
- ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו - איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף ? '''
::
- הבדלו מתוך העדה , כי אינם עדה. ואין ישראל בתוכם, ואהרן עם עדת מקריבי הקטורת היה בתוכם בבואם. '''
::
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - כאמור ב מבוא לפרשת קורח , שלוש קבוצות חלקו על משה. בסוף היום הראשון של פרשת קורח , הציע משה לחולקים עליו לעשות 'תחרות' לפני אוהל מועד, שבה ישתתף גם אהרן. התחרות הזאת תכריע מי הנבחר ומי הקדוש. לא כל החולקים קיבלו את ההצעה:
* בני ראובן (קבוצה 1) בכלל לא הסכימו לבוא .
* הנשיאים (קבוצה 3) הסכימו, ומילאו את תנאי התחרות: (טז18): ויקחו איש מחתתו, וייתנו עליהם אש, וישימו עליהם קטורת, ויעמדו פתח אוהל מועד, ומשה ואהרון .
* קורח, מנהיג הלויים (קבוצה 2) הסכים לתחרות, אבל הוא עדיין לא לקח את מחתתו – הוא הלך להקהיל את כל העדה, כדי שכולם יהיו נוכחים ב'בחירות' האלו (טז 19): ויקהל עליהם קורח את כל העדה אל פתח אוהל מועד . כאן בפעם הראשונה התערב ה' בכבודו ובעצמו במחלוקת: ויירא כבוד ה’ אל כל העדה . הוא רצה לשרוף באש את קורח ואת הנשיאים, ולכן אמר אל משה ואל אהרן (טז 20 - 21) היבדלו מתוך העדה הזאת (הנשיאים) , ואכלה אותם כרגע! . אבל משה ואהרן חשבו שה' מתכוון להשמיד את כל עם ישראל [12] , ולכן נפלו על פניהם ואמרו אליו (טז 22): אל, אלוהי הרוחות לכל בשר! האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף!? אל תקצוף על כולם – הם לא אשמים -- קורח הסית אותם להתאסף לכאן! במקביל רצה ה' להשמיד את המשכן המתחרה, שהקימו קורח דתן ואבירם . המשכן הזה היה סמוך לאוהל מועד, ולכן כשכל ישראל נאספו לפני אוהל מועד – חלק מהם עמדו לידו. ה' לא רצה שהם ייפגעו, ולכן אמר אל משה (טז 23 - 24): דבר אל העדה לאמור: 'היעלו מסביב למשכן קורח דתן ואבירם!' . ואכן, משה הלך לאזור המשכן-המתחרה כדי להזהיר את בני-ישראל שנמצאו שם (טז 25 - 26): ויקם משה, וילך אל דתן ואבירם, וילכו אחריו זקני ישראל. וידבר אל העדה לאמור: 'סורו נא מעל אוהלי האנשים הרשעים האלה, ואל תיגעו בכל אשר להם, פן תיספו בכל חטאותם!' . ובני-ישראל שמעו בקול משה (טז 27): וייעלו מעל משכן קורח דתן ואבירם מסביב; ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אהליהם, ונשיהם ובניהם וטפם . בשלב זה רצה משה להגיב להאשמות של בני-ראובן, שטענו שמשה החליט להרחיק אותם מארץ כנען על דעת עצמו , מתוך שיקולים אישיים. משה רצה להבהיר לבנ"י (טז 28) כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה, כי לא מליבי! ה' החליט שבנ"י לא ייכנסו לארץ כנען – וזה היה בין השאר בגלל הדיבה הרעה של המרגלים, שאמרו שהארץ היא ארץ אוכלת יושביה . ולכן העונש המתאים ביותר כדי להוכיח את טעותם של בני-ראובן היה שהשקר של המרגלים יהפוך למציאות - הארץ באמת תפתח את פיה ותאכל אותם! ( פירוט ). הפסוקים הבאים (טז 29 - 34) מתארים איך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה את דתן ואבירם ואת כל אשר להם, וגם את כל האדם אשר לקורח (ראו איך מת קורח ). בזמן שמשה היה ליד המשכן-המתחרה יצאה אש מאת ה' (טז 35) ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת (ראו איך מת קורח ). נראה לפי הפסוקים הבאים (יז 3 - 5) שהאש הזאת לא היתה עונש אלא תוצאה טבעית – כל מי שמקטיר קטורת בלי רשות נשרף באש; הנשיאים חטאו לעצמם ( החטאים האלה בנפשותם ) בכך שהקטירו קטורת בלי ציווי מפורש מה' (גם נדב ואביהוא נשרפו באש כשהקטירו לפני ה' "אש זרה אשר לא ציווה אותם" – ע' ויקרא י). הפרשה לא הסתיימה כאן - היא נמשכה ביום השלישי . [12] כך פירש "כלי יקר". אפשר גם לפרש שמשה ואהרן הבינו נכון, ושהם ביקשו מה' שלא ישמיד את כל עדת-הנשיאים כי הם לא אשמים (קורח הסית אותם), אבל ה' לא קיבל את בקשתם.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)