השורש "בער", משמעותו המקורית היא "בהמה", ובהשאלה משתמשים בו כדי לציין אדם שאין בו דעת כלל, והוא מתנהג כבהמה:
* תהלים עג22: ואני בער ולא אדע; בהמות הייתי עמך
* משלי ל2: " כי בער אנכי מאיש ; ולא בינת אדם לי "
* תהילים מט11-13: כי יראה חכמים ימותו - יחד כסיל ובער יאבדו; ועזבו לאחרים חילם... ואדם ביקר, בל ילין; נמשל כבהמות נדמו
השורש "בער", משמעותו המקורית היא "בהמה", ובהשאלה משתמשים בו כדי לציין אדם שאין בו דעת כלל, והוא מתנהג כבהמה:
* תהלים עג22: ואני בער ולא אדע; בהמות הייתי עמך
* משלי ל2: " כי בער אנכי מאיש ; ולא בינת אדם לי "
* תהילים מט11-13: כי יראה חכמים ימותו - יחד כסיל ובער יאבדו; ועזבו לאחרים חילם... ואדם ביקר, בל ילין; נמשל כבהמות נדמו