| rdfs:comment
| - חמש מגילות קודשו ע"י חז"ל והם : שיר השירים , רות,קוהלת, איכה ומגילת אסתר, והרי הם בבחינת כתבי הקודש לכל אורך השנה . אולם במגילת אסתר יש משהו נוסף , שהרי היא קשורה בקשר חזק ביותר עם חג הפורים, חג הפורים ללא מגילת אסתר הוא לא אותו החג. המענין הוא , שדבר זה לא ניתן לומר על כל יתר המגילות . לא תמיד יש קשר ישיר וברור בין המגילה והחג בו היא נקראת , לדוגמה:
* שיר השירים - בחג הפסח .
* רות - בחג השבועות.
* קוהלת - בחג הסוכות. לשלש מגילות אלו הקשרים מדרשיים לחג בו הם נקראים אבל לא קשר ישיר ומובן מאליו. לא כן לגבי פורים – הוצא ממנו את מגילת אסתר ופורים איבד את צביונו לגמרי.
|
| abstract
| - חמש מגילות קודשו ע"י חז"ל והם : שיר השירים , רות,קוהלת, איכה ומגילת אסתר, והרי הם בבחינת כתבי הקודש לכל אורך השנה . אולם במגילת אסתר יש משהו נוסף , שהרי היא קשורה בקשר חזק ביותר עם חג הפורים, חג הפורים ללא מגילת אסתר הוא לא אותו החג. המענין הוא , שדבר זה לא ניתן לומר על כל יתר המגילות . לא תמיד יש קשר ישיר וברור בין המגילה והחג בו היא נקראת , לדוגמה:
* שיר השירים - בחג הפסח .
* רות - בחג השבועות.
* קוהלת - בחג הסוכות. לשלש מגילות אלו הקשרים מדרשיים לחג בו הם נקראים אבל לא קשר ישיר ומובן מאליו. מגילת איכה אכן קשורה יותר לתשעה באב, אבל היות ובתשעה באב מעבר לקריאת איכה, יש גם צום וקינות , הרי שגם ללא קריאת מגילת איכה, תשעה באב היה נשאר בצביונו. לא כן לגבי פורים – הוצא ממנו את מגילת אסתר ופורים איבד את צביונו לגמרי. בכדי לנסות ולהעריך את תקופת המגילה , ננסה להבין מיהו המלך אחשורוש ? מתי מלך ? והיכן מלך ? ובכן מגילת אסתר פותחת בתיאור הבא: "... ויהי בימי אחשורוש, הוא אחשורוש המלך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה ..." מיהו אחשורוש המתואר בפסוקים אלו של מגילת אסתר ? המענין הוא שהמלך אחשורוש המופיע במגילה במספר רב של פעמים , מוזכר רק פעם אחת מחוץ למגילה - בספר עזרא ! נאמר בספר עזרא (פרק ד' פסוקים ה-ו) "... וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס ומלכות אחשורוש בתחילת מלכותו, כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים ..." המפרשים מסבירים שאותו אחשורוש הפריע לחיזוק חומות ירושלים !! מרבית המפרשים (ראה ב- "דעת מקרא" למגילת אסתר) סבורים, שאחשורוש זה המוזכר כאן בספר עזרא הוא אותו אחשורוש המוזכר במגילת אסתר . אם כך הדבר ובהתאם לתקופה , נראה שהכוונה היא למלך חשירש , שכונה ע"י הווונים בשם כסרכסיס
* כסרכסיס זה מופיע גם בתיאורו של הירודוטוס ( היסטוריון יווני שתאר את תקופת פרס ויון . אם כי הוא התייחס בעיקר למלחמות שביניהם ולא הזכיר כלל את סיפור המגילה ). מקור נוסף לתעוד זמן המגילה, נמצא בתוך המגילה עצמה בפסוק : "... איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני , אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל ..." מגילת אסתר (פרק ב', פסוקים ה- ו) נשאלת השאלה : מי הוגלה עם גלות יכניה ? האם מרדכי עצמו הגלה ? או שמא שמעי או קיש הוגלו ? יתכן ו- "אשר הוגלה" מוסב על סוף הפסוק, כלומר על שמעי או קיש אבל לא על מרדכי ? שהרי אם מרדכי עצמו הוגלה בגלות יכניה (הוא יהויכין) , יש בעיה !! משום שהזמן שעבר מגלות יכניה עד תקופת אחשורוש (הוא חשירש), הוא לפחות 110 שנים ! ויתכן אף יותר מכך,יוצא אם כן שמרדכי היה צריך להיות זקן בן מאה עד מאה וחמישים שנה בעמדו לפני המלך אחשורוש וזה הרי לא יתכן. נסביר כעת כיצד הגענו לתקופה של מאה עד מאה וחמישים שנה : נאמר במלכים ב' (פרק כ"ד, פסוק ח'), בשנת 580 לפנה"ס : "... בן שמונה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלש חדשים מלך בירושלים... בעת ההיא עלה עבדי נבוכדנאצר מלך בבל ירושלים.. ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל... ויקח אתו מלך בבל בשנה שמונה למלכו ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך... ויקצף את כל כלי הזהב... אשר עשה שלמה בהיכל ה'...והגלה משם... את כל השרים... עשרת אלפים גולה וכל החרש וכל המסגר ..."
* לבבל נלקחו כלי הזהב והכסף של המקדש.
* העידית של עם ישראל הוגלתה: כ- 10,000 איש . גלות יהויכין אירעה בשנת 580 לפני הספירה – אחשורוש מלך למעלה ממאה שנה אח"כ , בשנת 485-465 לפנה"ס. הרי שעברו למעלה ממאה שנה ויתכן אף מאה וחמשים שנה מגלות יהויכין ואם מרדכי עצמו עזב את ארץ ישראל באותה תקופה , הרי סביר להניח שמרדכי בעמדו לפני אחשורוש היה בגיל מבוגר מאוד, למעלה ממאה שנה . הירודוטוס מספר בהרחבה על כסרכסיס (הוא אחשוורוש , הוא חשירש)
* מתאר את תיאורי מלחמתו ביוונים.
* מספר שמלך מהודו ועד כוש.
* מקום מושבו היה בשושן הבירה (נמצאת בדרום עירק בגבול עירק- פרס)
* מספר שהיה שטוף נשים ומספר על סעודות גדולות שעשה. יש כאן קושי לא קטן !!!
* מרדכי בן 120 שנה ויותר? הייתכן ? הרי הוא מתואר כרוכב על סוס המלך ולכן לא נראה שהיה זקן.
* לא סביר שאחשורוש יתן רשות ליהודים להרוג כ- 75,000 מבני עמו !
* הירודוטוס – מספר על שם אחר של מלכה , לא ושתי ולא אסתר (בד"כ היה המלך הפרסי נושא לאשה את אחת מתוך 7 המשפחות המיוחסות ביותר בפרס, בנות שרי הצבא ) . לטענתו שם אשתו של אחשורוש היה אמסוריס
* שמותם של מרדכי ואסתר – הם כשמות אלילים בבליים מורדוך ועשתר. המעניין הוא שגם שם ה' לא נזכר במפורש לכל אורך המגילה נאמר רק "... רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ..." ולא נאמר על ידי הקב"ה. וכן מתואר בגמרא, מסכת מגילה (דף י"ב, עמוד א) ".. וכלים מכלים שונים ..." אמר רבא יצאה בת קול ואמרה להם: ראשונים (כלומר בלשצר ואנשיו) כלו מפני כלים אלו ואתם שותים מהם...? כן נאמר: "... ויין מלכות רב כיד המלך... לעשות כרצון איש ואיש ..." אמר רבא לעשות כרצון מרדכי והמ ן. ואומר רש"י : שהם היו השרים במלכות אחשוורוש , שהרי מרדכי נקרא "איש" שנאמר : "... איש יהודי היה בשושן הבירה..." . המן נקרא איש שנאמר "...איש צר ואויב המן הרע הזה..." כלומר היהודים השתתפו בחגיגות אלו ! כולל החכמים שבהם !!! דוגמא נוספת למעורבות היהודים בשלטון אחשורוש: "... ויאמר המלך לחכמים יודעי העיתים ..." שואלת הגמרא (שם), מאן חכמים ? עונה הגמרא "רבנן יודעי העיתים" כלומר מדובר על חכמי ישראל היודעים לעבר את השנים ולקבוע חדשים , אולי אף דיינים ? שהרי הם מעברים את השנים. אמר להם אחשוורוש לחכמים "..דיינוה לי..", כלומר דונו אתם , מה לעשות במלכה ושתי ? אמרו חכמים "היכי נעבד" ? (התלבטות החכמים מזכירה את ההלבטות של זכריה בן אבקולס לפני חורבן הבית), אם נאמר לו להרוג אותה, הרי כאשר יתאושש מהשיכרות שלו , יאשים אותנו שבגללנו הרג אותה ואם נאמר שיעזוב את המלכה ושתי, יאשים אותנו בזלזול במלכות. החליטו חכמים לומר לו : "...מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו נטלה עצה ממנו ואין אנו יודעים לדון דיני נפשות..." לך תתיעץ באחרים. לכן יתכן והמגילה היא אמנם תיאור אוטנטי מבחינה היסטורית אלא שהוא מעורב בסיפור מהמיתולוגיה הבבלית. הדבר ייתכן מאחר והיהודים בשושן , היו מעורבים מאד בשלטון עד שכמעט והיו חלק ממנו כפי שמתואר במסכת מגילה , אם כי חלקם שמר כנראה על יחודו . המסקנה העולה מתאור זה : (א)היהודים היו חלק אינטגרלי ממלכות פרס ומדי ובמיוחד יהודי שושן . (ב) אין לסמוך על התיאור המופיע במגילה מהבחינה ההיסטורית , היות והמגילה בעיקרה נועדה להגביר את האמונה בקב"ה ולאו דוקא לתת לנו רקע היסטורי מדויק- כדוגמת "שיר השירים" שאין בה כלל מימד היסטורי , אלא כולה משל לאהבת כנסת ישראל לקב"ה.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)