rdfs:comment
| - שמחת תורה נחוג בכל שנה בחג שמיני עצרת בכ"ב בתשרי בארץ ישראל ובכ"ג בתשרי בחו"ל (יום שני של גלויות של שמיני עצרת). היום מסמל את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. ציונו של יום זה כחג נקבע בתקופת הגאונים, כאשר ניצחה השיטה המחזורית שלהם, הקובעת כי יש לסיים את קריאת התורה אחת לשנה. שיטה אחרת הייתה נהוגה בעבר והיא סיום מחזור קריאת התורה פעמיים ב- 7 שנים. ביום זה מסיימים ומתחילים מחדש את קריאת התורה שנערכת בכל אחת משבתות השנה. בחו"ל כ"ב-כ"ג תשרי הם שמיני עצרת ורק היום השני, כ"ג, הוא גם שמחת תורה, ובארץ ישראל שמחת תורה נחגג ביום כ"ב בתשרי, יום שמיני עצרת.
|
abstract
| - שמחת תורה נחוג בכל שנה בחג שמיני עצרת בכ"ב בתשרי בארץ ישראל ובכ"ג בתשרי בחו"ל (יום שני של גלויות של שמיני עצרת). היום מסמל את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. ציונו של יום זה כחג נקבע בתקופת הגאונים, כאשר ניצחה השיטה המחזורית שלהם, הקובעת כי יש לסיים את קריאת התורה אחת לשנה. שיטה אחרת הייתה נהוגה בעבר והיא סיום מחזור קריאת התורה פעמיים ב- 7 שנים. ביום זה מסיימים ומתחילים מחדש את קריאת התורה שנערכת בכל אחת משבתות השנה. בחו"ל כ"ב-כ"ג תשרי הם שמיני עצרת ורק היום השני, כ"ג, הוא גם שמחת תורה, ובארץ ישראל שמחת תורה נחגג ביום כ"ב בתשרי, יום שמיני עצרת. בשמחת תורה נהוג להוציא את כל ספרי התורה מן ההיכל ולרקוד איתם מעבר להקפות הנהוגות בשמיני עצרת. בקריאת התורה קוראים בפרשת "וזאת הברכה" המסיימת את ספר דברים, ומתחילים מייד בקריאת פרשת "בראשית", הפותחת את התורה. עוד נהוג לכבד את כל באי בית הכנסת בעלייה לתורה, לרבות את הילדים.
|