abstract
| - האם צריך ללמד תורה בחוץ, ברחוב, במקום שבו כולם יכולים להצטרף, על-מנת להרבות תלמידים? או שעדיף ללמוד תורה בתוך בניין סגור, מאובטח ומכובד, שבו לא יבואו תלמידים שאינם הגונים? חכמי ישראל נחלקו בשאלה זו ( בתלמוד בבלי, מועד קטן טז: ; מתורגם לעברית):
* פעם אחת גזר רבי , שלא ישנו לתלמידים בשוק. מאי דרש? (שיר השירים ז2): חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן- מה ירך בסתר, אף דברי תורה (שהיא מעשה אומנותו של הקדוש ברוך הוא) בסתר (כלומר במקום סגור).
* יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק - לרב, ולרבה בר בר חנה.
* שמע רבי וכעס... מדוע עשית כך?!
* אמר לו [ רבי חייא ]: שכתוב (משלי א20): חכמות בחוץ תרנה, ברחבות תתן קולה.
* אמר לו [ רבי ]: אם קראת, לא שנית; ואם שנית, לא שילשת; ואם שילשת, לא פירשו לך. חכמות בחוץ תרנה - כמו שאמר רבא: כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ.
* והרי כתוב (ישעיהו מח16): לא מראש בסתר דברתי?!
* - ההוא בימי כלה (ימים שבהם דורשים דרשות המיועדות לציבור הרחב; אבל בימים רגילים, לדעת רבי , יש ללמוד במקום סגור).
* ורבי חייא , בפסוק חמוקי ירכיך... מה עושה?
* - מפרש אותו בצדקה ובגמילות חסדים (שיש לעשותם בסתר; אבל דברי תורה, לדעת רבי חייא , יש ללמוד בחוץ).
|