rdfs:comment
| - [ע"פ "המקרא והמסורה" מאת הרב ראובן מרגליות, מחקר כ' "עולה ויורד"] הסופרים בתקופת המקרא נהגו לחסוך באותיות, ולכן בכמה מקומות שבהם היו צריכים לכתוב שתי אותיות זהות רצופות הם כתבו רק אחת והשמיטו אחת ( ייתכן שזה נעשה בכוונה, כדי לסדר את דילוגי-האותיות, ואין כאן מקום להאריך) . הנה כמה דוגמאות לתופעה זו (אתם יכולים להשתמש בטבלה כדי לבחון את עצמכם): בכמה מקומות רואים שגם בעלי-המסורה פירשו ככה: ה'קרי' משלים את האות שחסרה ב'כתיב': ‚ כלומר: "ה' הוא עוזי וזמרתי, והוא היה לי לישועה"; כך פירש אונקלוס בתרגום. ואפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו: "עוזי, וזמרת-יה, היו לי לישועה"
|
abstract
| - [ע"פ "המקרא והמסורה" מאת הרב ראובן מרגליות, מחקר כ' "עולה ויורד"] הסופרים בתקופת המקרא נהגו לחסוך באותיות, ולכן בכמה מקומות שבהם היו צריכים לכתוב שתי אותיות זהות רצופות הם כתבו רק אחת והשמיטו אחת ( ייתכן שזה נעשה בכוונה, כדי לסדר את דילוגי-האותיות, ואין כאן מקום להאריך) . הנה כמה דוגמאות לתופעה זו (אתם יכולים להשתמש בטבלה כדי לבחון את עצמכם): בכמה מקומות רואים שגם בעלי-המסורה פירשו ככה: ה'קרי' משלים את האות שחסרה ב'כתיב': ‚ כלומר: "ה' הוא עוזי וזמרתי, והוא היה לי לישועה"; כך פירש אונקלוס בתרגום. ואפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו: "עוזי, וזמרת-יה, היו לי לישועה" ƒ] הפועל "הישמר" קשור בד"כ לאות-היחס "מ", כמו " הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע " (בדברי לבן ליעקב, בר לא 29), " הישמר מעבור המקום הזה " (בדברי אלישע למלך-ישראל, מב ו 9), " איש מרעהו הישמרו " (יר ט 3). †] כלומר: "פדית את עם ישראל ממצרים, מהגוי המצרי ומאלהיו" (כמו שכתוב " ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה' " שמ יב12). אבל חז"ל פירשו את הפסוק ככתבו, כלומר: "פדית ממצרים את עם ישראל ואת א-להיו" – פדית כביכול גם את עצמך! ‡] הפסוק עדיין לא ממש ברור, אבל נראה לי שהכוונה היא "החליטו עליה מתוך דבריו", כלומר: לאחר ששמעו עבדי-בן-הדד את דברי אחאב " העודנו חי אחי הוא " הם ניחשו שהוא רציני, ומיהרו להחליט על דרך-פעולתם מתוך דבריו המעודדים של אחאב, ולכן השיבו לו באותו סגנון " אחיך בן הדד " ˆ] ע' מלבי"ם. אפשר גם לפרש את הפסוק ככתבו, כי "כן" הוא צורת היחיד של "כנים". כך אפשר גם לפרש את הפסוק " וכן היינו בעיניהם " (בדברי המרגלים על הענקים, במ יג 33) [שמעתי בשם הרב מלכיאל] ‰] הפסוק ככתבו נאמר על בבל, וזה סותר את מה שכתוב " בת בבל השדודה! אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו! אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע! " (תהלים קלז 9-8). ולכן פרשו חז"ל בכמה מקומות שהפסוק מדבר על ציון (ע' תנחומא ויגש על בראשית מו 28; מסכת דרך-ארץ סוף פרק השלום; ילקוט מלאכי רמז תקפ"ט; ועוד. ע' עוד ב"המקרא והמסורה" פרק יט.) �] ע"פ התיאור בפרק יותר מתאים להגיד שהמשיח הוא עניו מאשר שהוא עני (דרך אגב: בצפניה ג 12 כתוב " והשארתי בקרבך עם עני ודל ", וגם שם אפשר לפרש שהכוונה "עם עני[ו] ודל", כמו שכתוב פסוק אחד קודם " כי אז אסיר מקרבך עליזי גאוותך ", אבל שם זה פחות ברור).
|