| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים - כל פסוק שממנו הנוצרים מנסים להביא הוכחה ש"שילוש הקדוש", משום שהוא מדבר על ה' בלשון רבים - תשובתן בצידן: - באותו פסוק או בפסוקים הסמוכים ישנה הוכחה שה' הוא אחד. ה"מינים" לא היו צריכים להתאמץ וללמוד את כל התנ"ך כדי לגלות שהם טועים - מספיק היה אילו היו קוראים עד סוף הפרשה; אבל אפילו זה היה קשה מדי בשבילם... והנה הפסוקים: הנך למה לי? - מדוע נכתבו כל הפסוקים האלה בלשון רבים? למה לתת רעיונות לא טובים למינים? כדרבי יוחנן - כדברי רבי יוחנן במקום אחר - דאמר רבי יוחנן: אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - בראשית א27
- בראשית יא7
- בראשית לה7
- דניאל ז9
- דברים ד7
- שמואל ב ז23
- בראשית לה1-3
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - '''
- ויאמר אלהים אל יעקב: קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך... ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי
- ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים...
- כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו...
- אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים -
- ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
- 'עד די כרסוון רמיו' מאי איכא למימר?
- אחד לכיסא ואחד לשרפרף
- הבה נרדה ונבלה שם שפתם...
- הנך למה לי?
- התינח כולהי;
- חזה הוית עד די כרסון רמיו ...
- כדרבי יוחנן
- תשובתן בצידן:
- ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל, כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו
- דאמר רבי יוחנן: אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר: '''
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים - כל פסוק שממנו הנוצרים מנסים להביא הוכחה ש"שילוש הקדוש", משום שהוא מדבר על ה' בלשון רבים - תשובתן בצידן: - באותו פסוק או בפסוקים הסמוכים ישנה הוכחה שה' הוא אחד. ה"מינים" לא היו צריכים להתאמץ וללמוד את כל התנ"ך כדי לגלות שהם טועים - מספיק היה אילו היו קוראים עד סוף הפרשה; אבל אפילו זה היה קשה מדי בשבילם... והנה הפסוקים:
* בראשית א26 : " ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ... "
* בפסוק הבא כתוב: (בראשית א27): ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
* (בראשית יא7): הבה נרדה ונבלה שם שפתם...
* שני פסוקים לפני כן כתוב בראשית יא5 : " וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם "
* (בראשית לה7): ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל, כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו
* בתחילת הפרק כתוב (בראשית לה1-3): ויאמר אלהים אל יעקב: קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך... ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי
* (דברים ד7): כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו...
* בסוף הפסוק כתוב : " ... כה' אלהינו בכל קראנו אליו "
* (שמואל ב ז23): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים...
* בהמשך הפסוק כתוב: ...לפדות לו לעם ולשום לו שם...
* (דניאל ז9): חזה הוית עד די כרסון רמיו ...(שני כיסאות יש בשמים)
* בהמשך הפסוק כתוב: " ... ועתיק יומין יתב " (יושב יחידי) הנך למה לי? - מדוע נכתבו כל הפסוקים האלה בלשון רבים? למה לתת רעיונות לא טובים למינים? כדרבי יוחנן - כדברי רבי יוחנן במקום אחר - דאמר רבי יוחנן: אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר:
* דניאל ד14 : בגזרת עירין פתגמא, ומאמר קדישין שאלתא; עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא, ולמן די יצבא יתננה, ושפל אנשים יקים עליה - ה' גזר על מלך בבל שיהפוך לחיה, והגזרה התקבלה לאחר התייעצות עם המלאכים. לא שה' צריך להתייעץ עם המלאכים, אלא שהוא רוצה ללמדנו דרך ארץ, שיהיה הקטן מתייעץ עם הגדול (רש"י בראשית א26) . התינח כולהי; - ההסבר של רבי יוחנן מתאים לרוב הפסוקים, אבל - 'עד די כרסוון רמיו' מאי איכא למימר? - איך אפשר להסביר את הפסוק מספר דניאל, שבו מתוארים שני כיסאות שווים? וכי ה' מתייחס למלאכים כאל שווים לו?! חז"ל נחלקו בפירוש הפסוק , והמסקנה הסופית בסוגיה שם היא - אחד לכיסא ואחד לשרפרף - החזון מתאר את ה' כמלך, היושב על כיסא ושם את רגליו על כיסא נמוך יותר, ואין כל ראיה מפסוק זה לכך שה' הוא שניים או שלושה, אלא ה' אחד ושמו אחד .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)