| abstract
| - "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" (אסתר א' א). הניסוח המולך מוזר, למה לא נכתב שאחשורוש הוא המלך? כדי להראות שאמנם הוא המולך מבחינה טכנית-חוקית, אבל הוא לא המלך המובהק. המדרש אומר שאחשורוש היה שומר הסוסים של נבוכדנצאר, וושתי היתה בת המלך. ע"פ מדרש זה, אחשורוש נהיה מלך רק מפני שהוא התחתן עם ושתי. בהמשך (א' ב) כתוב: "בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו … בשנת שלוש למלכו" כאן כבר כתוב המלך אחשורוש, כלומר שבשנת שלוש למלכו הוא התבסס במלוכה ולכן עשה משתה. בהמשך מתואר אחשורוש כ המלך אחשורוש, כלומר קודם-כל מלך ואחר-כך אדם פרטי, בעוד שושתי מתוארת כ ושתי המלכה , כלומר קודם כל אדם פרטי ואחר כך גם מלכה. כותב המגילה רוצה כנראה לרמוז שאחשורוש ניסה להראות שהוא ה מלך, וושתי היא רק אשת-המלך ולכן גם היא זוכה לתואר כבוד אבל לא משמעותי. זאת אע"פ שהמצב היה הפוך - אחשורוש היה בסה"כ שומר סוסים שעלה לגדולה בזכות נישואיו לוושתי. במקביל למשתה שאחשורוש עורך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה, עורכת ושתי משתה נשים. הכתוב מדגיש שהמשתה של ושתי נעשה בבית המלכות אשר למלך אחשורוש, בזמן שמשתה אחשורוש מתקיים בחצר גינת ביתן המלך. ושתי בעצם רוצה לומר: 'אתה חושב שאתה המלך של העם, אבל אפילו על הבית שלך אני שולטת כי אני בעצם המלכה האמיתית'. ושתי גם מראה כך שהיא אינה נתינה של אחשורוש ולכן היא לא באה למשתה שהוא עורך לנתיניו. בהמשך כתוב שאחשורוש שולח להביא את ושתי ביד הסריסים בשביל להראות את יפיה. אחשורוש רוצה להעמיד את ושתי על מקומה, לומר לה שהיא כן נתינה שלו ולכן עליה לבוא למשתה שלו. מעבר לזה, הוא גם רוצה להראות את יפיה, כלומר הוא מתייחס אליה בתור אשה בעלמא, ולא בתור מלכה. אחשורוש גם שולח להביא את ושתי ולא לקרוא לה, בכדי להראות שהיא נתונה למרותו. המשלחת שהוא שולח להביא אותה היא משלחת של סריסים, אנשים שתפקידם להתעסק עם נשי המלך (ולכן סרסו אותם). אם אחשורוש היה מתייחס אל ושתי כאל מלכה הוא היה שולח משלחת של שרים או אנשים מכובדים, ולא של סריסים, ובזה שהוא שולח סריסים הוא רוצה לומר שהיא בסך הכל אחת מנשי המלך. יש קושי מסויים בפירוש שאחשורוש רצה להראות שושתי היא בסך הכל אשת המלך ולא מלכה. הקושי הוא שהפסוק כותב שהוא ציוה להביא את ושתי בכתר מלכות. אעפ"כ, אני חושב שקשה להתעלם מיחסו המשפיל של אחורוש לושתי, ולומר שאחשורוש רצה להראות שהיא המלכה. אולי אפשר לפתור את הקושי על ידי קריאה שונה של הפסוק, ולומר שכונת הפסוק היא שאחשורוש יהיה בכתר מלכות ולא ושתי. אני מודה שזה רחוק מהפשט וגם לא כל כך מסתדר עם הטעמים, אבל לא מצאתי פתרון יותר טוב (המדרש שאחשורוש רצה להביא את ושתי ערומה לא מהוה פתרון, כי בכל זאת הוא רצה שיהיה כתר מלכות בראשה, והפסוק מדגיש את זה). ושתי כמובן מסרבת לבוא, והפסוק מדגיש (א' יב): "בדבר המלך אשר ביד הסריסים". בהתנגדותה, ושתי רוצה לומר שהיא מלכה, והיא לא תבוא עם משלחת של סריסים, אלא רק עם משלחת מכובדת, כמו שקוראים למלך. הפסוק גם אומר "ותמאן המלכה ושתי"; כלומר, ושתי - בזה שהיא מסרבת לבוא - מראה שהיא המלכה ושתי ולא 'ושתי המלכה'. לאחר שושתי מסרבת לבוא,מצבו של אחשורוש בעייתי. מצד אחד, הוא לא יכול לעבור על זה בשתיקה, כי זו פגיעה קשה במעמדו (שגם ככה לא חזק במיוחד, הוא בסך-הכל סייס פשוט במקורו), ולכן הוא חייב להגיב בצורה חריפה (כלומר, להדיח את ושתי). מצד שני, ושתי היא מקור כוחו, ולכן אם הוא ידיח אותה מעמדו יתרופף ותפרוץ מרידה, כי העם יודע שושתי היא סיבת מלכותו של אחשורוש, ויהיה קשה לטפל במרד. אחשורוש מחליט לעשות תרגיל של הפגנת כוח, וכך לרקוד על שני חבלים (או לאחוז בחתונה משתי קצותיה). אחשורוש רוצה להראות לעם שהוא רוצה להדיח את ושתי, ובכך להפגין את כוחו. לו רצה באמת להדיחה, הוא לא היה זקוק לעזרת השרים. אחשורוש מחליט לעשות דיון פומבי בעניין, ולהתייעץ עם שבעת שרי פרס ומדי, ולדאוג לכך שהם לא יתנו לו להדיח את ושתי. כך הוא גם יראה שהוא מאוד כועס, וגם ישאיר את ושתי כמלכה. לשם כך הוא מתייעץ עם שבעת רואי פניו, אנשים שקרובים אליו מאוד ומבינים את תכנוניו. בזמן שהוא מציג בפניהם את פשעה של ושתי, הוא רומז להם על נסיבות מקילות שבהם הם יכולים להשתמש כדי לזכות את ושתי. אחשורוש מתייעץ איתם "כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים " (א' טו). אחשורוש רומז להם שלושתי יש נסיבות מקילות (שבסך הכל היא מלכה, וזה השפלה בשבילה לבוא ביד הסריסים), ולכן הם יכולים לומר לו שזה היה מוצדק שהיא לא באה. אם אחשורוש היה רוצה שהיועצים ייעצו לו להדיח את ושתי, הוא לא היה מפרט להם את הסיבות שבגללן לא צריך להדיח אותה. אך התכנון המחוכם לא מתגשם. ממוכן, שהוא האחרון ברשימת היועצים, כנראה לא הבין את כונתו של אחשורוש, והוא מתפרץ ראשון ומציע להדיח את ושתי. ממוכן מעלה טיעון, שעל פיו אם לא ידיחו את ושתי תתמרדנה הנשים בכל הממלכה כנגד בעליהם. אחרי שממוכן מעלה את הטיעון הזה, כבר אי אפשר להשאיר את ושתי, כי זה יגרום לתסיסה בעם, ולכן אין לאחשורוש איך לרדת מהעץ הגבוה שהוא טיפס עליו, והוא מדיח את ושתי.
*
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)