abstract
| - [מתוך השיעור " מאיפה רש"י הוציא את הפירושים המוזרים שלו?! "] פירש רש"י: שפרה - זו יוכבד על שם שמשפרת את הולד: פועה - זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה... כאן ממש לא ברור מה רש"י רוצה מחיינו: אמנם, גם כאן יש הא הידיעה (הפסוק מדבר על " ה מילדות ה עבריות "), אבל הרי באותו פסוק כתוב בפירוש מיהן המיילדות - שפרה ופועה! למה צריך להגיד ששפרה היא בעצם יוכבד ופועה היא בעצם מרים?! כדי להסביר את זה נתבונן בעוד כמה דוגמאות שבהן מציגים אנשים חדשים בשמותם.
* קודם כל - פסוק שכבר קראנו קודם: ויבוא הפליט... ויגד לאברם העברי, והוא שוכן באלוני ממרא האמורי, אחי אשכול ואחי ענר, והם בעלי ברית אברם: שימו לב שבכל הפסוק נזכרים קודם השמות הפרטיים של האנשים: אברם העברי, ממרא האמורי, אשכול וענר. רק אחרי שנזכרים שמותם הפרטיים נאמר לנו מי הם - "והם בעלי ברית אברם", בלי הא הידיעה.
* נקרא עוד פסוק - במדבר כב 2: וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי... ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא: גם כאן - קודם נזכר שמו הפרטי של בלק, ורק אחר-כך נאמר מי הוא, "מלך למואב בעת ההיא", בלי הא הידיעה. הפסוק שלנו מספר שמות מציג את שפרה ופועה בצורה הפוכה: קודם כל נזכר התפקיד שלהן, עם הא הידיעה - "המילדות העבריות", ורק אחר-כך אומרים שיש להן גם שמות... רש"י הסיק מכאן שהמילדות העבריות היו ידועות עוד לפני שהיו להן השמות "שפרה" ו"פועה". השמות האלה הם כנראה שמות מקצועיים - המילדות נקראו על-שם המקצוע שלהן (גם בימינו יש אנשים שנקראים ע"ש המקצוע או האופי שלהם, למשל "גברת הברזל", "האופנובנק" ועוד...). זה גם מתאים למטרה של הפסוק: הפסוק בא להראות עד כמה המילדות היו מסורות ונאמנות למקצוע, ולכן הוא מציין שהן גם נקראו על-שם המקצוע שלהן; הן ממש ביטלו את האישיות הפרטית שלהן, ולכן רוב האנשים לא זכרו את שמן הפרטי אלא קראו להן בשם המקצועי שלהן - " שפרה על-שם שמשפרת את הולד, פועה -פועה ומדברת והוגה לולד... ". אם כך, צריך לברר מי הן באמת המיילדות העבריות. זו שוב 'חידה בלשית' - כדי לפתור את התעלומה צריך לחפש רמזים. איזה פרטים נוספים נזכרים בפרק לגבי המילדות העבריות?
* וייטב א-להים למיילדות - כלומר היה להן טוב;
* ויעש להן בתים - כלומר הן זכו למשפחות. אין כאן הרבה מידע - אבל נצטרך להסתפק מה שיש... איפה נזכרו שתי נשים, שהקימו בית (במשמעות של משפחה) והיה להן טוב? נקרא בשמות פרק ב: איש היה מבית לוי, ויקח את בת לוי. ותהר האישה ותלד בן, ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלושה ירחים.: בת לוי (שהיא, כידוע, יוכבד - ע' שמות ו 20) זוכה להקים בית בישראל, עם איש מבית לוי. היא יולדת בן, ונאמר עליו שהוא טוב. מה זאת אומרת טוב? הרי כל אישה חושבת שהבן שלה טוב! {רש"י מפרש, שכל הבית התמלא אורה כשהוא נולד; לא ניכנס לשאלה איך רש"י הגיע לזה. רק נציין שהפירוש שלו מאד מתאים לימינו - בימינו כשנולד תינוק חמוד כל הדודים באים ומצלמים אותו עם פלאשים, וכל הבית מתמלא אור...} בכל אופן, ברור שהכוונה שהבן היה טוב באופן מיוחד. אז הנה, מצאנו - גם בית וגם טוב , ויש שם שתי נשים - יוכבד, ומרים בתה!!
|