| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - היום, במדינת ישראל, כל אדם שרוצה ללמוד תורה יכול למצוא שיעור באיזור מגוריו ולהצטרף אליו. אולם, רוב השיעורים הם שיעורים לציבור או לקבוצה; קשה מאד למצוא שיעורים פרטיים, שבהם האדם יושב עם רב או תלמיד-חכם ולומד ממנו בקצב שלו, ובהתאם לאישיות שלו. על-פי חז"ל, יש חשיבות רבה לקחת שיעורים פרטיים, דווקא בנושא זה. דברי חז"ל מתייחסים לפסוק (משלי ו23): כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר חז"ל (בתלמוד הבבלי, סוטה כא.) הסבירו את הפסוק במשל: ע"פ משל זה, הפסוק מתאר שלוש דרגות: בהמשך מבררים שלושה אמוראים את המשמעות המדוייקת של הביטוי "תוכחות מוסר" שנמשל לפרשת דרכים:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ...
- תורה מנין? - שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו .
- תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין, אלו הן: תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. '''
- והקיצות היא תשיחך - לעתיד לבא.
- מצוה - בעידנא דעסיק בה, מגנא ומצלא; בעידנא דלא עסיק בה, אגוני מגנא, אצולי לא מצלא [בזמן שהאדם עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו; בזמן שלא עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. '''
::
- אבוקה... - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך.
- רב נחמן בר יצחק אמר: זה תלמיד-חכם ויראת חטא.
- דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה. אמר ר' יוסף: דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני, ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי, לא רדפו בתר דוד; דכתיב לאמר אלהים עזבו וגו'. מאי דרוש? ולא יראה בך ערות דבר וגו', והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה
- מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים,
- ארץ ישראל - דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה
- ואינו יודע באיזה דרך מהלך. '''
::
- הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם.
- בהתהלכך תנחה אותך זה העולם הזה;
- משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא: '''
- תורה - בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא, אצולי לא מצלא. [בזמן שהאדם עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו; בזמן שלא עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. '''
::
- אמר רב חסדא: זה תלמיד-חכם ויום מיתה.
- ואת התורה באור - לומר לך: מה אור מגין לעולם, אף תורה מגינה לעולם. '''
::
- כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר
- דבר אחר: עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה .
- מצוה - בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה, אגוני מגנא, אצולי לא מצלא [בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה, מגינה עליו אך לא מצילה אותו]. '''
::
- כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך.
- את זו דרש רבי מנחם בר יוסי: כי נר מצוה ותורה אור - תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור: '''
- אבוקה
- אמר ר' יוסף: '''
- בשכבך תשמור עליך זו מיתה;
- ומחיה רעה ומן הליסטין,
- יום מיתה
- יראת חטא
- מאי "פרשת דרכים"? '''
- מחיה רעה ומן הליסטין
- מר זוטרא
- נזדמנה לו -
- עמוד השחר
- פרשת דרכים
- רב חסדא
- רב נחמן בר יצחק
- תלמיד-חכם
- את המצוה בנר - לומר לך: מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה.
- מתקיף לה רבה: אלא מעתה, דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה? אמאי לא הגינה עלייהו?! [והלא דואג ואחיתופל עסקו בתורה, מדוע התורה לא הגנה עליהם?!] אלא אמר רבא: '''
- דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא
- העולם הבא - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר ...
- מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים
- תורה - בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, מגנא ומצלא [בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה, מגינה עליו ומצילה אותו]. '''
::
- מר זוטרא אמר: זה תלמיד-חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [ששמועתו מתאימה להלכה]. '''
::
- משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה... [הבאנו למעלה]
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - היום, במדינת ישראל, כל אדם שרוצה ללמוד תורה יכול למצוא שיעור באיזור מגוריו ולהצטרף אליו. אולם, רוב השיעורים הם שיעורים לציבור או לקבוצה; קשה מאד למצוא שיעורים פרטיים, שבהם האדם יושב עם רב או תלמיד-חכם ולומד ממנו בקצב שלו, ובהתאם לאישיות שלו. על-פי חז"ל, יש חשיבות רבה לקחת שיעורים פרטיים, דווקא בנושא זה. דברי חז"ל מתייחסים לפסוק (משלי ו23): כי נר מצוה, ותורה אור, ודרך חיים תוכחות מוסר חז"ל (בתלמוד הבבלי, סוטה כא.) הסבירו את הפסוק במשל: 1.
* מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, 2.
* ומחיה רעה ומן הליסטין, 3.
* ואינו יודע באיזה דרך מהלך. 1.
* אבוקה... - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך. 2.
* כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך. 3.
* הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם. ע"פ משל זה, הפסוק מתאר שלוש דרגות: 1.
* נר = מצוה : כמו שנר ( אבוקה ) עוזר לאדם להינצל ממכשולים נייחים שעומדים בדרכו ( מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ) - כך גם מצוה עוזרת לאדם להינצל ממכשולים רוחניים ספציפיים, שהאדם מודע להם כאשר הוא עוסק באותה מצוה (לדוגמה, כשהאדם נמנע מרכילות, זה עוזר לו להינצל מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים). 2.
* תורה = אור : כמו שאור היום ( עמוד השחר ) עוזר לאדם להינצל גם ממכשולים ניידים, שעלולים לצאת מתוך האפילה ולהפתיע אותו ( מחיה רעה ומן הליסטין ), כך גם התורה עוזרת לאדם להינצל ממכשולים רוחניים כלליים, גם כאלה שהוא אינו מודע להם (לדוגמה, כאשר האדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למקרים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת). 3.
* דרך חיים = תוכחות מוסר : כמו ששלט על פרשת דרכים עוזר לאדם למצוא את הדרך הנכונה למחוז חפצו, כך גם תוכחות מוסר - דברי ביקורת שהאדם מקבל באופן אישי - עוזרים לו למצוא את דרכו בחיים. בהמשך מבררים שלושה אמוראים את המשמעות המדוייקת של הביטוי "תוכחות מוסר" שנמשל לפרשת דרכים:
* אמר רב חסדא: זה תלמיד-חכם ויום מיתה.
* רב נחמן בר יצחק אמר: זה תלמיד-חכם ויראת חטא.
* מר זוטרא אמר: זה תלמיד-חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא [ששמועתו מתאימה להלכה]. יש הבדל בין תוכחות לבין מוסר : תוכחה מציינת דברי ביקורת שיש בהם הוכחות ונימוקים שכליים; מוסר מציין דברי ביקורת שיש בהם ייסורים ואיומים. כל שלושת החכמים מסכימים, שכדי לקבל תוכחות , יש ללכת ל תלמיד-חכם - שיודע להסביר את דברי התוכחה בחכמה ובהגיון; אך כל אחד מפרש באופן אחר את המשמעות של מוסר :
* ע"פ רב חסדא , יום מיתה הוא המוסר הגדול ביותר: כשאדם נזכר שימיו ספורים והוא עומד למות, זה מביא אותו לייסורים נפשיים שמשנים באופן משמעותי את דרך חייו.
* ע"פ רב נחמן בר יצחק , אין צורך לחכות עד יום המיתה: כשלאדם יש יראת חטא - כאשר הוא מתחנך, מגיל צעיר, להיות ירא וחרד שמא יחטא, ויש לו ייסורי מצפון בכל פעם שהוא חוטא - אלה הם הייסורים היעילים ביותר.
* וע"פ מר זוטרא , אין צורך להפריד בין התוכחות לבין המוסר; הדבר היעיל ביותר הוא כשיש "תוכחות מוסר" באדם אחד; כשאדם מוצא לו תלמיד חכם, שיודע לא רק להוכיח ולהסביר בחכמה ובהגיון, אלא גם לחבר את הדברים להלכה המעשית - דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא . ההלכה המעשית יוצרת באדם הרגלים שמכוונים אותו ומונעים ממנו לסטות מהדרך. בכל מקרה, לפי כל שלושת האמוראים הללו, הפסוק ממליץ לאדם למצוא לו מורה פרטי, תלמיד חכם, שיוכיח אותו ויכוון אותו בדרכו; ודבריהם מתאימים לדברי המשנה בפרקי אבות "עשה לך רב".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)