כמה פסוקים בספר משלי מציבים את הנבון או את איש-התבונה , בניגוד לחסר-הלב . פסוקים אלה מתאימים להסברנו , שהנבון משתמש בעיקר בלב:
* (משלי יא12): בז לרעהו חסר לב ; ואיש תבונות יחריש= מי שמרגיש בוז כלפי רעהו שביזה אותו, הוא חסר-לב - אינו מסוגל לחשוב בהיגיון - כי הוא מתייחס ברצינות לדברי שטות; ואיש תבונות - שיודע להשתמש בליבו ולחשוב בהיגיון - יחריש , ישתוק ולא יתייחס ברצינות לדברי הבוז של רעהו ( פירוט ).
* משלי טו21: אולת - שמחה לחסר לב ; ואיש תבונה , יישר לכת . ( פירוט )
* משלי י13: בשפתי נבון תימצא חכמה; ושבט לגו חסר לב .
כמה פסוקים בספר משלי מציבים את הנבון או את איש-התבונה , בניגוד לחסר-הלב . פסוקים אלה מתאימים להסברנו , שהנבון משתמש בעיקר בלב:
* (משלי יא12): בז לרעהו חסר לב ; ואיש תבונות יחריש= מי שמרגיש בוז כלפי רעהו שביזה אותו, הוא חסר-לב - אינו מסוגל לחשוב בהיגיון - כי הוא מתייחס ברצינות לדברי שטות; ואיש תבונות - שיודע להשתמש בליבו ולחשוב בהיגיון - יחריש , ישתוק ולא יתייחס ברצינות לדברי הבוז של רעהו ( פירוט ).
* משלי טו21: אולת - שמחה לחסר לב ; ואיש תבונה , יישר לכת . ( פירוט )
* משלי י13: בשפתי נבון תימצא חכמה; ושבט לגו חסר לב .