Attributes | Values |
---|
rdfs:label
| |
rdfs:comment
| - הקשר בין איש לאשתו אינו קשר של קניין ממוני. אחת ההוכחות לכך היא, ההבחנה שלשון המקרא מבחינה בין בעל לבעלים: הכינוי בעלים בלשון רבים מבטא תמיד בעלות ממונית:
* "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו (ישעיהו א3)
* " וגם בעליו יומת " (שמות, כא29). לא מופיעה אף לא פעם אחת לשון רבים ביחס הבעל לאישתו. כאן תמיד הלשון היא לשון יחיד שמשמעה שייכות אישית ולא קניינית. כגון: בעל האישה אינו בעליה הממוניים, אלא בעלה , מבחינה נפשית, אישית ומשפטית. האישות במקרא היא מעמד אישי, נפשי, ואין בה שום קורטוב של בעלות ממונית, קניינית או רכושית.
|
dcterms:subject
| |
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו: בור ברשות-הרבים...
|
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
abstract
| - הקשר בין איש לאשתו אינו קשר של קניין ממוני. אחת ההוכחות לכך היא, ההבחנה שלשון המקרא מבחינה בין בעל לבעלים: הכינוי בעלים בלשון רבים מבטא תמיד בעלות ממונית:
* "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו (ישעיהו א3)
* " וגם בעליו יומת " (שמות, כא29). לא מופיעה אף לא פעם אחת לשון רבים ביחס הבעל לאישתו. כאן תמיד הלשון היא לשון יחיד שמשמעה שייכות אישית ולא קניינית. כגון:
* בעל נפש אתה (משלי כג2)
* איש בעל שער (מלכים ב א8). אליהו לא היה בעליו של שערו במובן הממוני-רכושי; הוא היה שעיר ולכן נקרא בעל שער.
* בעל החלמות הלזה' ' (בראשית, לז19).
* בעל הבור ישלם (שמות כא34) - כוונת הפסוק היא להדגיש שאין חופר הבור בעליו הממוניים של הבור, שהרי הבור ברשות הרבים! החופר הוא האחראי לנזק שעשה, ושייכותו לבור היא משפטית ולא קניינית. וכדברי חזל: שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו: בור ברשות-הרבים... (תלמוד בבלי, בבא קמא כט:). בעל האישה אינו בעליה הממוניים, אלא בעלה , מבחינה נפשית, אישית ומשפטית. האישות במקרא היא מעמד אישי, נפשי, ואין בה שום קורטוב של בעלות ממונית, קניינית או רכושית.
|