| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - יום שמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, כ"ב בתשרי, אולם הוא חג בפני עצמו ומנהגיו שונים. למרות התאריך הדומה - כ"ב בתשרי - יש להפריד בין שמיני עצרת, שהוא חג מקראי, לבין חג שמחת תורה, שנקבע רק בימי הגאונים, הגם שהוא פופולרי יותר. בארצות חו"ל, בהן חוגגים כל חג שני ימים, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום הראשון (שהוא היום השמיני לאחר החג הראשון של סוכות) הוא שמיני עצרת, ולמחרתו (ביום התשיעי) נחגג יום שמחת תורה. המקרא מציין את החג מייד לאחר חוקי חג הסוכות:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים"( ).
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.( )
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| abstract
| - יום שמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, כ"ב בתשרי, אולם הוא חג בפני עצמו ומנהגיו שונים. למרות התאריך הדומה - כ"ב בתשרי - יש להפריד בין שמיני עצרת, שהוא חג מקראי, לבין חג שמחת תורה, שנקבע רק בימי הגאונים, הגם שהוא פופולרי יותר. בארצות חו"ל, בהן חוגגים כל חג שני ימים, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום הראשון (שהוא היום השמיני לאחר החג הראשון של סוכות) הוא שמיני עצרת, ולמחרתו (ביום התשיעי) נחגג יום שמחת תורה. המקרא מציין את החג מייד לאחר חוקי חג הסוכות: המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה הייתה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת", וכן חג השבועות נקרא כך בימי בית שני בפי חז"ל. לחגים במקרא יש, מלבד המשמעות הדתית, גם צד חקלאי: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה" (שמ' כג,טז). תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, לכן נהוג בשמיני עצרת לקרוא את תפילת הגשם המציינת את תחילת עונת הגשמים ובקשת שנה ברוכה. בסוף ימי בית שני היו מנהגים נוספים הקשורים במים, כגון ניסוך המים, שמחת בית השואבה ואמירת 'הושע-נא'; יסודם של מנהגים אלו, ככל הנראה קדום.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)