מצוה מהתורה שלא ישא סריס בת ישראל, שנאמר (דברים כג2): לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל ישראל. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה שס בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות איסורי ביאה, פרק טז. בספר החינוך זוהי מצוה תקנט.
מצוה מהתורה שלא ישא סריס בת ישראל, שנאמר (דברים כג2): לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה בקהל ישראל. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה שס בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות איסורי ביאה, פרק טז. בספר החינוך זוהי מצוה תקנט.