| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - שכחה היא אחד הדברים הפוגעים והמעליבים ביותר. כשאדם משקיע זמן ומאמץ בעזרה לרעהו, הוא למעשה נותן לו חלק מהחיים שלו, והוא מצפה שהחיים הללו ימשיכו להתקיים, לפחות בזיכרונו של רעהו; וכאשר רעהו שוכח אותו, זה כמעט כמו מוות - כל חלקי החיים שנתן כאילו נהרגו ונזרקו לפח. כך, למשל, קונן איוב:
* (איוב יט14): חדלו קרובי, ומידעי שכחוני לא רק בני אדם - אפילו ה' בכבודו ובעצמו לא רוצה שישכחו אותו.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - תהילים קג2
- שופטים ג7
- יחזקאל כב12
- יחזקאל כג35
- ירמיהו יג25
- דברים ו12
- איוב יט14
- ירמיהו ל14
- הושע יג6
- הושע ב15
- שמואל א יב9
- איוב ח13
- דברים ד23
- ירמיהו ג21
- ירמיהו יח15
- דברים לב18
- מלכים ב יז38
- הושע ד6
- הושע ח14
- ישעיהו יז10
- משלי ב17
- ירמיהו ב32
- ירמיהו כג27
- ישעיהו מט14-15
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - העזבת אלוף נעוריה, ואת ברית אלהיה שכחה
- חדלו קרובי, ומידעי שכחוני
- קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את ה' אלהיהם
- כל מאהביך שכחוך , אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזרי; על רב עונך, עצמו חטאתיך
- וישכחו את ידוד אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם
- זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם ידוד אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר
- התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר
- וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה
- נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
- ותאמר ציון 'עזבני ה' וד' שכחני '. התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך !
- כן ארחות כל שכחי אל, ותקות חנף תאבד
- נדמו עמי מבלי הדעת; כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי, ותשכח תורת אלהיך - אשכח בניך גם אני
- והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים
- השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
- החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל
- ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם ידוד
- כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה
- כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני
- לכן כה אמר אדני ידוד יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך
- השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם, ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלהיך
- צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך
- כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו
- שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני ידוד
- ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ידוד וישכחו את ידוד אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות
- ברכי נפשי את ידוד ואל תשכחי כל גמוליו
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| abstract
| - שכחה היא אחד הדברים הפוגעים והמעליבים ביותר. כשאדם משקיע זמן ומאמץ בעזרה לרעהו, הוא למעשה נותן לו חלק מהחיים שלו, והוא מצפה שהחיים הללו ימשיכו להתקיים, לפחות בזיכרונו של רעהו; וכאשר רעהו שוכח אותו, זה כמעט כמו מוות - כל חלקי החיים שנתן כאילו נהרגו ונזרקו לפח. כך, למשל, קונן איוב:
* (איוב יט14): חדלו קרובי, ומידעי שכחוני לא רק בני אדם - אפילו ה' בכבודו ובעצמו לא רוצה שישכחו אותו.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)