abstract
| - שולחן ערון, תכח, ג: סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף. פירוש: ביום ראשון של פסח – יהיה לעולם תשעה באב, והסימן: על מצות ומרורים יאכלוהו.
* ביום שני שבועות;
* וביום שלישי ראש השנה;
* ביום רביעי קריאת התורה, כלומר שמחת תורה;
* וביום חמישי צום יום הכיפורים;
* ביום ששי פורים שעבר. בשולחן ערון לא מוזכר מה הסימן כנגד שביעי של פסח. דורשי רשומות אמרו שהוא כנגד יום העצמאות. אפשר להוסיף שכשם שיציאת גלות מצרים היתה בשביעי של פסח, כך גם יציאה מגלות האחרונה היתה ביום העצמאות. בספר "שמת אמת" לחנוכה (עמ' 214) כותב כך: שלושת הרגלים: פסח, שבועות, סוכות, מפורשים בתורה שבכתב ויש כנגדם שלוש רגלים מתורה שבעל פה, והם הארות משלושת החגים של התורה, כמו אור הלבנה המקבלת מהשמש. חנוכה היא הארה מסוכות ופורים משבועות ומחג הפסח מקוים אנו להיות עוד חג, כמו שכתוב: "כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות". והנה אנו זכינו לחג העצמאות שהוא הארה משביעי של פסח.
|