About: dbkwik:resource/YvJLinuOmV0iTtHNuLoG_A==   Sponge Permalink

An Entity of Type : owl:Thing, within Data Space : 134.155.108.49:8890 associated with source dataset(s)

AttributesValues
rdfs:label
  • נעו מעגלותיה לא תדע
rdfs:comment
  • תגובה ל: משלי ה שנכתבה ב06:16:35 25.02.2005 כמה פרקים בספר משלי מזהירים את הנערים מפני נשים זרות ומפתות. אחד מהם הוא משלי ה 1-10: בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע . וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי... .
dcterms:subject
dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
  • ...
  • "
  • ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב
  • היא, שהסדר של התורה עליון מהבנתנו ומהחוקיות שאנו רגילים אליה.
  • דע לך כי מן אורח חיים [של התורה] ורחקו ממנה, להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה
  • מן הפסוק אנו למדים, כי , אין סדר לתורה. בהסתכלות המוגבלת של האדם נראה כי אין סדר, אך האמת היא כי יש סדר - סדר
  • אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך נפשך הספיקות עוד דרך האמת לאור באור האמונה
  • נראה, שהימצאות הפסוק כאן מלמדת אותנו, כי חוסר הסדר שאנו רואים בתורה איננו מנוגד לסדר. יש סדר לתורה, אך אין זה הסדר שאדם מורגל אליו. למראה עינינו נראה שהתורה איננה מסודרת, אך סיבת הדבר
  • אמנם, דבר זה קשור גם לפרשה שבא הובא הפסוק. ההתרחקות מאשה זרה נובעת אף היא מן העובדה כי יכולתו של האדם לרדת לעומקם של דברים ולמשמעותם המלאה היא מוגבלת. אף אם בהסתכלותך נראה לך הדבר בסדר - לא הכל נמצא בשליטתך ובהבנתך. הנופל ברשתה של אשה זרה - מאבד את השליטה על מעשיו ועל תוצאות המעשה, ועל כן צריך האדם להתרחק מכך.
  • מצוות ולא פירשן, כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו: התורה אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך , הניע הקב"ה נתיבותיה . זהו מדרש אגדה...
  • אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר ' ' - מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה
  • בפירושו לפסוק כותב: " ... ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב
  • "...אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו, ' ', נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה,
  • אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך תנוע נפשך במעגלי הספיקות ולא תמצא עוד
  • להבחין בהבדלים בין נקודות שונות, כך אין אדם מבחין כי נפל בחטא, עד שכבר איננו
  • תמיד סדר כרונולוגי, אלא סדר הבא מעולם אחר, מן העולם הרוחני.
  • הסדר האנושי הוא מצומצם ביותר, ותלוי במסגרות הזמן והמקום. זוהי התוצאה של צמצום האור האלוקי למסגרת העולם הזה. אולם, מקורה של התורה היא למעלה מגבולות הסדר המצומצם, וסדר התורה איננו תלוי בסדר הזמנים. זהו סדר אלוקי, ועל כן אין האדם יכול לעמוד עליו.
  • החקירה השכלית מוגבלת בגבולות העולם הזה, והאמונה היא הקשר של האדם אל העולם האינסופי, ואין דרך להגיע מן החקירה אל האמונה. דרך העולם המוגבל, לא ניתן להבין את העולם האינסופי. כך גם בסדר התורה. הסדר האלוקי רחוק ועליון מן הסדר שאנו יכולים להשיג, ואין דרך להגיע מן העולם הזה, המוגבל, להבנת הסדר האלוקי.
  • כשם שהמעגל הוא צורה סגורה בה אי אפשר
  • וכן יש לפרש: 'אורח חיים פן תפלס'- אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי לשאול להזהר עד אשר תנוע
  • אותנו הוא עולם מסודר - העולם מתנהל על פי חוקי טבע, לחיי החברה יש חוקים, והתורה מסדרת את חייו של האדם מן הבחינה הרוחנית. אחד הביטויים לסדר של העולם הוא בבניין משפחה, המתנהלת על פי חוקים ומובילה לסדרים חברתיים ברורים. מכאן נובע האיסור להתקרב לאשה זרה, ובכך לסטות מן הסדר של המשפחה. זהו עניינם של הפסוקים המובאים לעיל - חשיבות השמירה על הסדר בחיי המשפחה. יש להבין, אם כן, מדוע הובא הפסוק האומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", שהתורה איננה מסודרת, בתוך הפסוקים על חשיבות הסדר .
  • אלוקי רוחני.
  • אמר ר' יהודה בר' שלום:
  • דרך האמת לאור באור האמונה".
  • המלבי"ם
  • העולם הסובב
  • ותפול
  • יכול לצאת ממנו
  • סלסל הקב"ה מתן שכרן של
  • " - אין אתה יכול לדעת תמיד את הסדר. אין זה
dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
  • mfrj
abstract
  • תגובה ל: משלי ה שנכתבה ב06:16:35 25.02.2005 כמה פרקים בספר משלי מזהירים את הנערים מפני נשים זרות ומפתות. אחד מהם הוא משלי ה 1-10: בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ. לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ. כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת. רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע . וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי... . הפסוק המודגש בקו - נעו מעגלותיה לא תדע - מתייחס בבירור לאישה הזרה, ויש דרכים רבות לפרש אותו, למשל: 1. * דרכיה של האישה הזרה נעים אל שקיעה בחטא ומוות רוחני, ואם תלך אחריה - לא תדע להיזהר, וודאי תיכשל (כדברי רש"י, פירוש שני: "...אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו, ' הרחק מעליה דרכך ', נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה, וכן יש לפרש: 'אורח חיים פן תפלס'- אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפול "; ע"ע מעגל = מסלול מעוקל ). 2. * דרכיה של האישה הזרה נעים ומתרחקים מאורח חיים (דרך החיים הרצויה) אל מקומות לא ידועים, שאין קשר בינם לבין החיים (כדברי מצודת דוד: " דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים [של התורה] ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה "). 3. * אם תלך אחרי האישה הזרה, תנוע במעגלותיה, ולא תדע איך לחזור לדרך הנכונה (כדברי מלבי"ם: " ... ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך תנוע נפשך במעגלי הספיקות ולא תמצא עוד דרך האמת לאור באור האמונה "). 4. * על-פי הרב יהושע וייצמן : " כשם שהמעגל הוא צורה סגורה בה אי אפשר להבחין בהבדלים בין נקודות שונות, כך אין אדם מבחין כי נפל בחטא, עד שכבר איננו יכול לצאת ממנו " (הערה: פירוש זה מסתמך על המשמעות המודרנית של "מעגל" = עקום סגור; אך לפי חלק מהפירושים, בלשון התנ"ך, "מעגל" יכול להיות גם עקום פתוח). אך למרבה הפלא, כמה מחז"ל פירשו פסוק זה דווקא על ההיפך הגמור - על התורה!: 1. * תנחומא , תרומה ח: " אמר ר' יהודה בר' שלום: ] אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר ' נעו מעגלותיה לא תדע ' - מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה " , כלומר - אין אנו יודעים את הסדר הכרונולוגי בין פרשיות התורה (ע"ע אין מוקדם ומאוחר בתורה ) 1. * רש"י - פירוש ראשון: " סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצוות ולא פירשן, כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו: כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך 'נעו מעגלותיה' , הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם . זהו מדרש אגדה... ", כלומר - אין אנו יודעים את סדר החשיבות בין המצוות השונות. איך אפשר להסביר מדרשים תמוהים אלה? הרב יהושע וייצמן הניח שפסוק זה אכן מתייחס לתורה, וניסה להסביר, מדוע נכתב פסוק על התורה באמצע פרשה על אישה זרה: ועדיין לא ברור, מניין הגיעו חז"ל למסקנה, שפסוק זה מתייחס דווקא לתורה?! ע"ע מדרש חז"ל על החלק הראשון של הפסוק - "אורח חיים פן תפלס" .
Alternative Linked Data Views: ODE     Raw Data in: CXML | CSV | RDF ( N-Triples N3/Turtle JSON XML ) | OData ( Atom JSON ) | Microdata ( JSON HTML) | JSON-LD    About   
This material is Open Knowledge   W3C Semantic Web Technology [RDF Data] Valid XHTML + RDFa
OpenLink Virtuoso version 07.20.3217, on Linux (x86_64-pc-linux-gnu), Standard Edition
Data on this page belongs to its respective rights holders.
Virtuoso Faceted Browser Copyright © 2009-2012 OpenLink Software