| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תגובה ל: בינ1 שנכתבה ב13:40:25 29.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא בינה . לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( שמות לא3 ): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה: חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש. תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
* ג13 : אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי כט19
- משלי ב3
- משלי ב6
- ישעיהו מ14
- משלי ח14
- משלי ז7
- משלי כח11
- משלי כט7
- ישעיהו כט14
- משלי ד1
- ישעיהו כט24
- משלי ז4
- משלי יד6
- משלי כג4
- משלי ט6
- משלי כא30
- משלי כד12
- משלי יח2
- משלי כג23
- משלי כח2
- ישעיהו יא2
- משלי ה1
- ישעיהו לג19
- משלי ח9
- משלי כ24
- משלי יד29
- משלי ב11
- משלי כח16
- משלי כח5
- משלי ל2-3
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת
- אמת קנה ואל תמכר, חכמה ומוסר ובינה
- חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש
- ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'
- כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא למדתי חכמה, ודעת קדשים אדע
- כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה
- וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב
- בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל
- אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'
- עזבו פתאים וחיו, ואשרו בדרך בינה
- מזמה תשמר עליך, תבונה תנצרכה
- בני! לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך
- את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו
- חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו
- ארך אפים רב תבונה, וקצר רוח מרים אולת
- לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר
- לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו
- בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה
- אמר לחכמה אחתי את, ומדע לבינה תקרא
- ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת
- לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה
- כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך
- בפשע ארץ רבים שריה, ובאדם מבין ידע כן יאריך
- נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים
- אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל
- כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו
- מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו
- שמעו בנים מוסר אב, והקשיבו לדעת בינה
- אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי ה' יבינו כל
- וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח
- את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - תגובה ל: בינ1 שנכתבה ב13:40:25 29.07.2005 בלשון המקרא יש מילים רבות שמתארות כישרונות אינטלקטואליים שונים. אחת ממילים אלה היא בינה . לדעתי, המשמעות הייחודית של ה"בינה" היא - הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות. פירוש זה מתאים לדברי רש"י על הפסוק ( שמות לא3 ): " ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה ): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה: חכמה = מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת = רוח הקודש. בספר משלי, הנבונים משתמשים בעיקר בלב= מקום המחשבות (בניגוד לחכמים - שמשתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור); ע"ע חכמים, נבונים ואיברי גופם , שני פסוקים על מים עמוקים . תבונה היא דבר שאדם מפיק ומוציא מתוך ליבו (בניגוד לחכמה - שאותה הוא מוצא):
* ג13 : אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה כדי להסיק מסקנות נכונות ולא לטעות, דרושה דעת ה' - אהבת ה' - עשיית כל המעשים לשם ה' בלבד- ע"ע חכמה, בינה, יראה, אהבה ; ודרושים גם ימים ארוכים - ימים שמנצלים אותם היטב לפיתוח הכישרונות השכליים - ע"ע ואורך ימים תבונה . מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד חכמה מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש בבינה כדי להסיק מסקנות חדשות; ע"ע חכמה, בינה, דעת ויצירה , שני שלבים בלימוד . הבינה היא כישרון מתקדם יותר - מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה ; ע' גם מה מרוויחים משתיקה . הבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים (בעוד שאהבת החכמה עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות); ע"ע רעיו של הבן .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)