| rdfs:comment
| - תגובה ל: כלל - פרשות שמבוססות על עיקרון כללי או נושא משותף שנכתבה ב10:38:21 10.07.2005 החברה האנושית עדיין אינה מושלמת - יש בה אנשים שעושים מעשים רעים. האם מותר לנו ליהנות מהתוצאות של המעשים הרעים שלהם, ולנצל אותם כדי לעשות בעזרתם מעשים טובים? בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת: (מפסוק זה למד הרמב"ם, הלכות גניבה ה א , שאסור לקנות רכוש גנוב; פירושים אחרים לפסוק זה ). מצד שני, יש כמה פסוקים בתנ"ך שמראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה: נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות:
|
| abstract
| - תגובה ל: כלל - פרשות שמבוססות על עיקרון כללי או נושא משותף שנכתבה ב10:38:21 10.07.2005 החברה האנושית עדיין אינה מושלמת - יש בה אנשים שעושים מעשים רעים. האם מותר לנו ליהנות מהתוצאות של המעשים הרעים שלהם, ולנצל אותם כדי לעשות בעזרתם מעשים טובים? בתנ"ך ניתן למצוא כמה סיבות שלא לעשות זאת: (מפסוק זה למד הרמב"ם, הלכות גניבה ה א , שאסור לקנות רכוש גנוב; פירושים אחרים לפסוק זה ).
* מי שנהנה מחילול שבת של חברת החשמל (למשל) - יוצר קשר נפשי עם תרבות חילול השבת, והדבר פוגע במוטיבציה שלו להילחם בו או למצוא פתרונות חלופיים.
* מי שנהנה מאיברים מושתלים ש"נקצרו" מאנשים שהוצאו להורג על-רקע פוליטי, פוגע בנפשו בכך שהוא מקשר אותה לתרבות של רוע, ופוגע במוטיבציה שלו לתקן את העולם. מצד שני, יש כמה פסוקים בתנ"ך שמראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
* (משלי יג22): טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא
* (משלי כח8): מרבה הונו בנשך ובתרבית - לחונן דלים יקבצנו
* איוב כז17 : " יכין וצדיק ילבש , וכסף נקי יחלק " = הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו.
* (קהלת ב26): כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה, ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס, לתת לטוב לפני האלהים ; גם זה הבל ורעות רוח
* (אסתר ח2): ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, ותשם אסתר את מרדכי על בית המן נראה, שכל הפסוקים הללו מתייחסים לכך, שהצדיק יירש את רכושו של הרשע, לאחר שהרשע ייענש (או ימות); במקרה זה, שתי הסיבות הנ"ל אינן מתקיימות:
* א. הסיבה הרוחנית אינה מתקיימת, כי הכסף (בניגוד לקישוטי עבודה-זרה) הוא "אנונימי", לא רואים עליו שהוא נאסף בחטא; לכן, כאשר הצדיק יורש אותו, הוא אינו יוצר קשר נפשי עם החטאים שהיו מעורבים באסיפתו.
* ב. הסיבה המעשית אינה מתקיימת, כי הרשע כבר נענש, ייתכן שכבר אינו בחיים כלל, ולכן כבר אין צורך להילחם בו. יותר מזה: עצם העובדה שהצדיק יורש את הרשע, היא העונש הגדול ביותר עבור הרשע (מטמונית למשפחות סופרים, ע"פ תנא דבי אליהו רבה) . לפי זה, מותר ליהנות ממעשים רעים של אדם אחר, כאשר אין קשר ישיר וגלוי בין ההנאה לבין המעשה הרע, ולאחר שהעבריין נענש.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)