| rdfs:comment
| - ב4 ריבו באמכם, ריבו... ,: כאן הנביא פונה אל הילדים בגוף שני, אבל בהמשך המשפט (ב6) הוא אומר ...ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה : למה פתאום הוא מדבר עליהם בגוף שלישי? {ייתכן שהבנים בפסוק ב4, או הבנים בפסוק ב6, הם ילדי הזנונים שנולדו לאשה כשהיתה עם החבר הראשון שלה - ע' כאן } ב11 לכן אשוב,.. – מאיפה הוא ישוב? ..ולקחתי דגני בעִתּוֹ ותירושי במועדו,.. – מה זה 'בעִתּוֹ' ו'במועדו'? ..והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערוותה -- ממה בדיוק הוא 'יציל' אותם? ב13 והשבתי כל משושה, חגה, חודשה, ושבתה, וכל מועדה – מה פירוש הפסוק ע"פ המשל? (למה הוא שוב קופץ בין המשל לנמשל?)
|
| abstract
| - ב4 ריבו באמכם, ריבו... ,: כאן הנביא פונה אל הילדים בגוף שני, אבל בהמשך המשפט (ב6) הוא אומר ...ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה : למה פתאום הוא מדבר עליהם בגוף שלישי? {ייתכן שהבנים בפסוק ב4, או הבנים בפסוק ב6, הם ילדי הזנונים שנולדו לאשה כשהיתה עם החבר הראשון שלה - ע' כאן } ב8 לכן הנני שָׂךְ את דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים – עד עכשיו הוא דיבר על האם בנסתר, וגם בהמשך הפסוק הוא מדבר עליה בנסתר: וגדרתי את גדרה, ונתיבותיה לא תמצא , אז למה רק כאן בתחילת הפסוק הוא פונה אליה בנוכח? { תשובה דמיונית: הנביא מדבר אל הבת (לא-רוחמה). עד כאן הוא דיבר על אימא שלה, אבל כאן הוא פונה אליה ואומר לה: 'בגלל שאימא שלך אמרה " אלכה אחרי מאהביי " – את צריכה לרחוץ את כל הסירים בעצמך ...} ב11 לכן אשוב,.. – מאיפה הוא ישוב? ..ולקחתי דגני בעִתּוֹ ותירושי במועדו,.. – מה זה 'בעִתּוֹ' ו'במועדו'? ..והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערוותה -- ממה בדיוק הוא 'יציל' אותם? ב12 ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה – איך הם הגיעו לכאן? הרי קודם היא לא מצאה אותם (ע' פסוק 9)! { תשובה אפשרית: המאהבים יראו אותה מעבר לגדר (ב8). } ; ואיש לא יצילנה מידי – למה לא? ב13 והשבתי כל משושה, חגה, חודשה, ושבתה, וכל מועדה – מה פירוש הפסוק ע"פ המשל? (למה הוא שוב קופץ בין המשל לנמשל?) ב16 לכן הנה אנוכי מפתיה, והולכתיה המדבר,.. איזה פיתוי? איך אפשר לפתות אישה ללכת למדבר? בכלל – למה היא צריכה ללכת למדבר? הרי היא עצמה כבר כמו מדבר (פסוק 5 -- "ושמתיה כמדבר")! { תשובות אפשריות: א. 'קודם היא היתה כמו 'ציה' – וזה יותר גרוע מ'מדבר' (ע' מלבי"ם). לכן כדאי לה עכשיו לבוא למדבר... ב. "והולכתיה המדבר" – היא תחזור אל עצמה, אל העצמיות שלה... } ..ודיברתי על ליבהּ -- עד עכשיו הוא הכאיב לה -- מה גרם לשינוי ביחסו אליה? ב17 ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה;.. – מה הפירוש ע"פ המשל? איך הנביא יכול לתת לאשתו כרמים מתוך המדבר? ..וענתה שמה כימי נעוריה, וכיום עלותה מארץ מצרים - לאיזה מדבר בדיוק הוא ייקח אותה? 'עמק עכור' נמצא בצפון יהודה (יהושע טו 7), אבל ב'יום עלותה מארץ מצרים' היא היתה במדבר סיני! ב19 והסירותי את שמות הבעלים מפיה, ולא ייזכרו עוד בשמם. {פירוש אפשרי: היא לא תקרא למאהבים שלה בשמם הפרטי, בדרך חיבה, אלא רק 'בעלים' (כלומר – הם בעלו אותי ושלטו בי אבל לא אהבתי אותם). אבל להושע היא לא תקרא 'בעלי' אלא 'אישי'.} ב20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה, ועם עוף השמיים, ורמש האדמה; -- למי הוא יכרות ברית -- לבעלים שנזכרו בפסוק הקודם? וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ, והשכבתים לבטח – את מי הוא ישכיב לבטח -- את הבעלים? את החיות? את הקשת והחרב? (למה הנביא שוב קופץ בין המשל לנמשל?) ב21 - 22 ואירשתיך לי לעולם, ואירשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, ואירשתיך לי באמונה, וידעת את ה’. { פירוש אפשרי: הפסוק מתאר במקביל את מתנות האירושין שכנסת-ישראל תביא ואת מתנות האירושין שה' יביא: היא תביא " צדק ומשפט " והוא יביא לה " חסד ורחמים ", היא תביא לו " אמונה "והוא יעשה לה ניסים גלויים " וידעת את ה' ". } ב23 – 24 והיה ביום ההוא: אענה, נאום ה’, אענה את השמיים, והם יענו את הארץ, והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר, והם יענו את יזרעאל. ב25 וזרעתיה לי בארץ -- את מי? אם הכוונה לאישה – אז מה יקרה ליזרעאל? וריחמתי את לא רוחמה; ואמרתי ללא עמי עמי אתה, והוא יאמר אלוהיי – אם כל ילד מייצג תקופה, אז מה המשמעות של הפסוק ע"פ הנמשל? בזכריה יג 8 כתוב: והיה בכל הארץ, נאום ה', פי שניים בה ייכרתו יגוועו, ו השלישית ייוותר בה והבאתי את השלישית באש, וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כבחון את הזהב; הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו, אמרתי 'עמי הוא!' והוא יאמר 'ה' אלהי!': האם ניתן להסיק מכאן, ש'יזרעאל' ו'רוחמה' יגוועו, ורק 'עמי' יישאר?
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)