| rdfs:comment
| - תגובה ל: עידוד: מאמרים שהמסר שלהם הוא - לא לפחוד ולא להתייאש שנכתבה ב01:18:43 09.05.2005 בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות תקוה, לבין מילים הקשורות למים:
* עין = מקור מים, מעיין (בראשית טז 7: וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר; על העין בדרך שור) ; כלו עיניו = נגמרה תקוותו.
* יבש = איבד מים ; בוש = התאכזב מתקוותו (תהילים קיט 116: ואל תבישני משברי = אל תאכזב אותי מתקוותי).
* מקוה = מאגר מים (בראשית א: ולמקוה המים קרא ימים; ויקרא יא 36: אך מעיין ובור מקוה מים, יהיה טהור...) ; מקוה = תקוה ; (דה"א כט 15: כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו; כצל ימינו על הארץ, ואין מקוה; ירמיהו יד 8: מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה...; יז 13: מקוה ישראל ה', כל עוזביך יבושו; וסוריי בארץ ייכתבו, כי עזבו מקור מים חיים את ה').
* הכזיב = לא מילא את התקוה שתלו בו ; נחל אכזב = נחל שמתייבש ומאבד את מימיו
|
| abstract
| - תגובה ל: עידוד: מאמרים שהמסר שלהם הוא - לא לפחוד ולא להתייאש שנכתבה ב01:18:43 09.05.2005 בשפה העברית יש קשר בין מילים המציינות תקוה, לבין מילים הקשורות למים:
* עין = מקור מים, מעיין (בראשית טז 7: וימצאה מלאך ה' על עין המים במדבר; על העין בדרך שור) ; כלו עיניו = נגמרה תקוותו.
* יבש = איבד מים ; בוש = התאכזב מתקוותו (תהילים קיט 116: ואל תבישני משברי = אל תאכזב אותי מתקוותי).
* מקוה = מאגר מים (בראשית א: ולמקוה המים קרא ימים; ויקרא יא 36: אך מעיין ובור מקוה מים, יהיה טהור...) ; מקוה = תקוה ; (דה"א כט 15: כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו; כצל ימינו על הארץ, ואין מקוה; ירמיהו יד 8: מקוה ישראל, מושיעו בעת צרה...; יז 13: מקוה ישראל ה', כל עוזביך יבושו; וסוריי בארץ ייכתבו, כי עזבו מקור מים חיים את ה').
* הכזיב = לא מילא את התקוה שתלו בו ; נחל אכזב = נחל שמתייבש ומאבד את מימיו (ירמיהו טו 18: היה תהיה לי כמו אכזב, מים לא נאמנו). בימי התנ"ך, התקוה הגדולה והמוחשית ביותר היתה התקווה לגשם, שחיי האדם היו תלויים בו. אולי משום כך הפכו המים לסמל ומשל של התקוה באופן כללי.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)