rdfs:comment
| - בשני מקורות אלה, נראה ש" לב רחב " אינו מקביל ל"נפש רחבה", אלא דווקא לביטוי המקובל בימינו "אופקים רחבים", והוא מתאר אדם שהמחשבות והידיעות שלו מגיעות לתחומים רבים ורחבים ( לב = משכן המחשבות ). ועוד: ספר משלי מגנה פעמים רבות את ה" חסר-לב "; לפי זה, מי שיש לו לב רחב דווקא ראוי לשבח - הוא ההפך מ"חסר לב"! לפי זה, נראה ששני הפסוקים הראשונים - תהלים קא5 ומשלי כא4 - לא באים לגנות את התכונה "רחב לב", אלא רק את הצירוף של שתי התכונות יחד "רום עיניים ורחב לב":
|
abstract
| - בשני מקורות אלה, נראה ש" לב רחב " אינו מקביל ל"נפש רחבה", אלא דווקא לביטוי המקובל בימינו "אופקים רחבים", והוא מתאר אדם שהמחשבות והידיעות שלו מגיעות לתחומים רבים ורחבים ( לב = משכן המחשבות ). ועוד: ספר משלי מגנה פעמים רבות את ה" חסר-לב "; לפי זה, מי שיש לו לב רחב דווקא ראוי לשבח - הוא ההפך מ"חסר לב"! לפי זה, נראה ששני הפסוקים הראשונים - תהלים קא5 ומשלי כא4 - לא באים לגנות את התכונה "רחב לב", אלא רק את הצירוף של שתי התכונות יחד "רום עיניים ורחב לב":
* בתהלים קא5, אומר דוד המלך, שהוא לא יכול לסבול אדם שיש בו גם גאוה וגם אופקים רחבים; כי המצב הטבעי הוא, שככל שאדם לומד ומרחיב את אופקיו, הוא מגלה יותר עד כמה הוא קטן מול פלאי הבריאה, ונעשה עניו. אם אדם הצליח להיות גבה עיניים , למרות שהוא רחב לבב - זה בלתי נסבל; אותו לא אוכל [והפסוק דומה בהגיונו לדברי חז"ל - " שלושה אין הדעת סובלתן: דל גאה ועשיר מכחש וזקן מנאף "].
* גם במשלי כא4, החכם מגנה את הצירוף של גאוה עם אופקים הרחבים, אך כדי להסביר זאת יש ללמוד בעיון את כל הפסוק - כאן .
|