| rdfs:comment
| - בשנים האחרונות פגשתי אנשים שטענו טענות נגד אנשים או זרמים אחרים. כשביקשתי מהם לנמק את דבריהם, הם הסתמכו על הרגש, ואמרו - "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, גישה זו אינה נכונה. כך ניתן ללמוד כבר מהפסוקים הראשונים בספר משלי: כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובתבונה, ולשפוט בצדק זו מצוה מהתורה, כמו שנאמר:
* דברים טז20 : צדק צדק תרדף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך אך מי אמר שהמצוה לשפוט בצדק מוטלת גם על אנשים פשוטים? - התורה אמרה:
* ויקרא יט15 : לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך
|
| abstract
| - בשנים האחרונות פגשתי אנשים שטענו טענות נגד אנשים או זרמים אחרים. כשביקשתי מהם לנמק את דבריהם, הם הסתמכו על הרגש, ואמרו - "אני מרגיש שהם לא בסדר, וזה מספיק". אולם, על-פי התנ"ך, גישה זו אינה נכונה. כך ניתן ללמוד כבר מהפסוקים הראשונים בספר משלי:
* משלי א1-3 : " משלי שלמה בן דוד מלך ישראל: לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה. לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים ": אחת המטרות של לימוד החכמה, המוסר והבינה היא לשפוט בצדק, כלומר, כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובבינה. כך גם בפסוקים נוספים בספר:
* (משלי ב9): אז תבין צדק ומשפט , ומישרים כל מעגל טוב= אם תהיה לך תבונה, תבין צדק ומשפט (ראו סיבות לקרוא לתבונה ).
* משלי ח8 : " בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועקש ... בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק . בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק " - אלה הם דברי החכמה, המצהירה על עצמה שרק באמצעותה אפשר למשול בצדק (ראו נגד מקיאבלי ).
* (משלי י31): פי צדיק ינוב חכמה , ולשון תהפכות תכרת- הצדיק - הנוהג בצדק - חייב להיות גם חכם, ולכן פיו מניב פירות של חכמה ( פירוט )
* גם שלמה המלך, מחבר ספר משלי, ביקש חכמה, לא כדי להשתעשע ברעיונות פילוסופיים מופשטים, אלא כדי שיוכל לעשות משפט צדק ( מלכים א ג11 ) הבין לשמוע משפט ( פירוט ). כדי לשפוט בצדק יש להשתמש בחכמה ובתבונה, ולשפוט בצדק זו מצוה מהתורה, כמו שנאמר:
* דברים טז20 : צדק צדק תרדף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך אך מי אמר שהמצוה לשפוט בצדק מוטלת גם על אנשים פשוטים? - התורה אמרה:
* ויקרא יט15 : לא תעשו עול במשפט, לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפט עמיתך הפסוק נמצא בפרשת "קדושים", בקטע הפונה לכל אדם ואדם מישראל, ומכאן שגם המצוה "בצדק תשפוט עמיתך" חלה על כל אדם ואדם מישראל. איפה בדיוק נמצא בית המשפט הזה, שבו כל אחד ואחד יכול להיות שופט? ע"פ חז"ל, בית המשפט הוא מחשבותיו של האדם: חז"ל הסיקו מפסוק זה את המצוה "לדון לכף זכות" (רש"י), כלומר, כשאנחנו רואים אדם שעשה מעשה שאפשר לפרש אותו לחיוב או לשלילה, אנחנו צריכים לבחור את הפירוש החיובי. כל אדם הוא שופט - כל אדם שופט אנשים אחרים במחשבותיו, וגם ב"בית המשפט" של המחשבות חייבים לשפוט בצדק. בבית המשפט, כל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולכן, כל עוד יש אפשרות כלשהי לפרש את מעשי הזולת בצורה שתוציא אותם זכאים בדין, אנחנו חייבים לעשות זאת; זה אחד מכללי הצדק המשפטי, והם חלים על כל אחד ואחד מאיתנו כשאנחנו חושבים על מעשי הזולת. כפי שראינו למעלה בספר משלי, כדי לשפוט בצדק יש צורך בחכמה ובתבונה, ומכאן שהרגשות אינם מספיקים - אסור להחליט שהזולת רע או חוטא רק על-סמך רגשות! חייבים להשתמש בחכמה ובתבונה על-מנת למצוא אצלו את נקודות הזכות.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)