בכמה מקומות בתנ"ך מסופר שבנ"י עשו את הרע בעיני ה'. כמעט כולם מופיעים בספר שופטים: בפתיחה השניה לספר שופטים (ב 11) כתוב באופן כללי ויעשו בנ"י את הרע בעיני ה'. גם בגוף הספר, כשבנ"י בפעם הראשונה עושים את הרע בעיני ה' (לפני השעבוד לכושן רשעתיים) כתוב באופן כללי ויעשו בנ"י את הרע בעיני ה'. ובשאר המקומות כתוב כמעט תמיד " ויוסיפו בנ"י לעשות הרע בעיני ה'", וזה הגיוני. אבל יש מקום אחד יוצא דופן: לפני השעבוד למדין (שופ' ו) כתוב ויעשו בנ"י הרע בעיני ה' – ולא כתוב "ויוסיפו". מה ההגיון בזה?
בכמה מקומות בתנ"ך מסופר שבנ"י עשו את הרע בעיני ה'. כמעט כולם מופיעים בספר שופטים: בפתיחה השניה לספר שופטים (ב 11) כתוב באופן כללי ויעשו בנ"י את הרע בעיני ה'. גם בגוף הספר, כשבנ"י בפעם הראשונה עושים את הרע בעיני ה' (לפני השעבוד לכושן רשעתיים) כתוב באופן כללי ויעשו בנ"י את הרע בעיני ה'. ובשאר המקומות כתוב כמעט תמיד " ויוסיפו בנ"י לעשות הרע בעיני ה'", וזה הגיוני. אבל יש מקום אחד יוצא דופן: לפני השעבוד למדין (שופ' ו) כתוב ויעשו בנ"י הרע בעיני ה' – ולא כתוב "ויוסיפו". מה ההגיון בזה? לפי פירוש רש"י, שירת-דבורה (בפרק ה) מסמלת סיום של תקופה. בזכות השירה הזאת מחל הקב"ה לבנ"י על כל עוונותיהם, ופתח עבורם 'דף חדש'. ולכן בפעם הבאה שהם חטאו זה נחשב ל"התחלה חדשה" ולא לתוספת על החטאים הקודמים. דרך אגב: יש רק מקום אחד מחוץ לספר שופטים שבו מסופר (בלשון עבר) שבני-ישראל עשו הרע בעיני ה', ושם זה כתוב בצורה מאד מיוחדת: " ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה'" ( זה מסופר בסיכום של תקופת מלכות 10 השבטים, במל"ב יז 17). יש גם עוד מקום אחד שבו מסופר שבני-יהודה עשו הרע בעיני ה' – בימי רחבעם מלך יהודה: " ויעש יהודה הרע בעיני ה', ויקנאו אותו מכל אשר עשו אבותם בחטאותם אשר חטאו" ( מל"א יד 22).