מצוה מהתורה להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו, שנאמר (דברים כג25): כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה רא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יב. בספר החינוך זוהי מצוה תקעו.
מצוה מהתורה להניח לשכיר לאכול מהמחובר שעושה בו, שנאמר (דברים כג25): כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה רא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יב. בספר החינוך זוהי מצוה תקעו.