מצוה מהתורה שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר (במדבר לה30): ועד אחד לא יענה בנפש למות, (דברים יז6): לא יומת על-פי עד אחד. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רצא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות עדות, פרק ה. בספר החינוך זוהי מצוה תיא.
מצוה מהתורה שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר (במדבר לה30): ועד אחד לא יענה בנפש למות, (דברים יז6): לא יומת על-פי עד אחד. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רצא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות עדות, פרק ה. בספר החינוך זוהי מצוה תיא.