| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| - כינוי שייכות שמתייחס לפועל עצמו
|
| rdfs:comment
| - מתוך מדרש ספרִי במדבר ו 13 סימן קכד :
* כיוצא בו אתה אומר (ויקרא כב16): והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם...- אחרים משיאים אותם? והלא הם משיאים את עצמם !
* כיוצא בו אתה אומר (דברים לד6): ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור, ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה- וכי אחרים קברו אותו? והלא הוא קבר עצמו !
* אף כאן אתה אומר (במדבר ו13): וְזֹאת תּוֹרַת, הַנָּזִיר: בְּיוֹם, מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, יָבִיא אֹתוֹ , אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד : הביא אותו = הוא יביא את עצמו , ואין אחרים מביאים אותו. ומלבי"ם מוסיף בשם רד"ק (בספר מכלול, שורש את): ואפשר להוסיף גם:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - שמות ה19
- ויקרא ו13
- ויקרא כב16
- דברים לד6
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם...
- זה אחד משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה:
- זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו ...
- ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
- ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור, ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה
- רד"ק :
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - מתוך מדרש ספרִי במדבר ו 13 סימן קכד :
* כיוצא בו אתה אומר (ויקרא כב16): והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם...- אחרים משיאים אותם? והלא הם משיאים את עצמם !
* כיוצא בו אתה אומר (דברים לד6): ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור, ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה- וכי אחרים קברו אותו? והלא הוא קבר עצמו !
* אף כאן אתה אומר (במדבר ו13): וְזֹאת תּוֹרַת, הַנָּזִיר: בְּיוֹם, מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ, יָבִיא אֹתוֹ , אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד : הביא אותו = הוא יביא את עצמו , ואין אחרים מביאים אותו. ומלבי"ם מוסיף בשם רד"ק (בספר מכלול, שורש את):
* (שמות ה19): ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
* (ויקרא ו13): זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אתו ... ואפשר להוסיף גם:
* (משלי יב 9): טוב נקלה ועבד לו , ממתכבד וחסר לחם - עדיף שהאדם יהיה עבד לעצמו , ויעבוד לפרנסתו, גם אם העבודה אינה מכובדת ( פירוט ).
* (משלי יד 2): "הולך ביושרו - ירא ה', ונלוז דרכיו - בוזהו " - בוזה את עצמו ( פירושים נוספים )
* יחזקאל לד2-10 : " הוי, רעי ישראל, אשר היו רעים אותם - הלוא הצאן ירעו הרעים !... ולא דרשו רעי את צאני, וירעו הרעים אותם , ואת צאני לא רעו ... ודרשתי את צאני מידם, והשבתים מרעות צאן, ולא ירעו עוד הרעים אותם, והצלתי צאני מפיהם, ולא תהיין להם לאכלה " - המנהיגים אינם רועים את הצאן, אלא את עצמם.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)