| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תגובה ל: שמע שנכתבה ב13:27:50 03.07.2005 כשהייתי קטן לימדו אותי, שיש הבדל בין "לשמוע" לבין "להקשיב" - לשמוע זה לקלוט צלילים, ולהקשיב זה להבין את המסר. בלשון התנ"ך, כנראה, ההיפך הוא הנכון: הפועל "הקשיב" מתייחס לצד החיצוני והפועל "שמע" מתייחס לתוכן. ניתן להביא כמה הוכחות לכך, למשל: ולמעשה, גם בלשון ימינו נשאר שריד לפירוש התנ"כי של השורש "שמע" - במילה משמעות.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ויאמרו 'לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות, כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא; לכו ונכהו בלשון, ואל נקשיבה אל כל דבריו'
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| abstract
| - תגובה ל: שמע שנכתבה ב13:27:50 03.07.2005 כשהייתי קטן לימדו אותי, שיש הבדל בין "לשמוע" לבין "להקשיב" - לשמוע זה לקלוט צלילים, ולהקשיב זה להבין את המסר. בלשון התנ"ך, כנראה, ההיפך הוא הנכון: הפועל "הקשיב" מתייחס לצד החיצוני והפועל "שמע" מתייחס לתוכן. ניתן להביא כמה הוכחות לכך, למשל: 1.
* בראשית מב23: והם לא ידעו כי שומע יוסף; כי המליץ בינותם: האחים בוודאי ידעו שיוסף מאזין להם מבחינה טכנית-חיצונית, הם רק חשבו שהוא לא מבין מה הם אומרים. כלומר שמיעה מתייחסת לתוכן ולא לעצם הכניסה של גלי קול לאוזן. 1.
* שלמה מבקש מה' שייתן לו (מל"א ג9) לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע: ברור שהכוונה שלו היא לשמיעה של התוכן ולא רק לשמיעה חיצונית. 1.
* (ירמיהו יח18): ויאמרו 'לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות, כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא; לכו ונכהו בלשון, ואל נקשיבה אל כל דבריו'- אויבי ירמיהו בוודאי לא רצו להבין אותו, אך לשם כך לא היה להם צורך להכותו - הם יכלו פשוט להתעלם מדבריו; אך הם לא הסתפקו בכך - הם רצו להכות אותו בלשון, כך שלא יוכל יותר לדבר כלל, והם לא יצטרכו לסבול אפילו את הצלילים שיוצאים מפיו. 1.
* משלי יח13: משיב דבר בטרם ישמע - איוולת היא לו וכלימה ( פירוט ) 1.
* ישעיהו כט18: ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ( פירוט ) 1.
* הקשבה בדרך-כלל קודמת לשמיעה, למשל מלאכי ג: ויקשב ה' וישמע. 1.
* ע' בפירושי חז"ל למצוות שבהן נזכר הפועל "שמע" . 1.
* ע"ע לא תשא שמע שווא - מרע מקשיב על דבר אוון 1.
* ע"ע שמענו - ונשמע בדברי רחב למרגלים 1.
* ע' עוד בפירושי מלבי"ם לפסוקים שבהם נמצאים שני הפעלים. ולמעשה, גם בלשון ימינו נשאר שריד לפירוש התנ"כי של השורש "שמע" - במילה משמעות.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)