| rdfs:comment
| - תגובה ל: משלי שנכתבה ב12:50:38 14.07.2005 בספר משלי יש כמה פסוקים שמדברים על קריאה ועל שמות:
* (משלי טז21): לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח
* (משלי כא24): זד יהיר, לץ שמו ; עושה בעברת זדון
* (משלי כד8): מחשב להרע - לו בעל מזמות יקראו 1. על-פי "דעת מקרא" (וגם מצודת דוד משלי כא24 ) , פסוקים אלה באים להגדיר מושגים המייצגים טיפוסים, שמופיעים במקומות אחרים בספר משלי:
* חכם לב הוא ההגדרה של נבון,
* זד יהיר הוא ההגדרה של לץ,
* מחשב להרע הוא ההגדרה של בעל מזימות. בפירוש זה יש כמה בעיות: לפי זה, נראה שהפסוקים באים ללמד, אילו טיפוסים עשויים או עלולים להיפגש:
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב... על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
- צפניה צפן רוח, ושמן ימינו יקרא
- זד יהיר, לץ שמו ; עושה בעברת זדון
- אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת
- כי אם לבינה תקרא , לתבונה תתן קולך
- בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר... יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב... אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
- אטם אזנו מזעקת דל, גם הוא יקרא ולא יענה
- שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת... לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם... ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה
- לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח
- הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה... אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם
- מחשב להרע - לו בעל מזמות יקראו
- רב אדם יקרא איש חסדו, ואיש אמונים מי ימצא
- שפתי כסיל יבאו בריב, ופיו למהלמות יקרא
- אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
|
| abstract
| - תגובה ל: משלי שנכתבה ב12:50:38 14.07.2005 בספר משלי יש כמה פסוקים שמדברים על קריאה ועל שמות:
* (משלי טז21): לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח
* (משלי כא24): זד יהיר, לץ שמו ; עושה בעברת זדון
* (משלי כד8): מחשב להרע - לו בעל מזמות יקראו 1. על-פי "דעת מקרא" (וגם מצודת דוד משלי כא24 ) , פסוקים אלה באים להגדיר מושגים המייצגים טיפוסים, שמופיעים במקומות אחרים בספר משלי:
* חכם לב הוא ההגדרה של נבון,
* זד יהיר הוא ההגדרה של לץ,
* מחשב להרע הוא ההגדרה של בעל מזימות. בפירוש זה יש כמה בעיות:
* אם מטרתו של החכם היא להגדיר מושגים - היה ראוי שיגדיר אותם בתחילת הספר, ולא במקום אקראי באמצע הספר.
* אם מטרתו של החכם היא להגדיר מושגים - היה ראוי שיגדיר את כל המושגים (למשל: משכיל, פתי, כסיל...), ולא רק שלושה מושגים נבחרים. 2. על-פי פרשני ימי הביניים ( מצודת דוד משלי טז21 , רש"י משלי כא24 , מצודת דוד משלי כד8 ) , הפסוקים באים ללמד על שינויים שעשויים או עלולים לקרות לטיפוסים:
* " חכם לב ... שלמד חכמה מרבו - סופו ייקרא נבון , כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר";
* " זד יהיר - סופו להיות לץ , שאינו חש לשמוע מוסר"
* " מחשב להרע - עם כי לא עשה הרעה, סוף יגולה קלונו, ויקראו לו בעל מחשבות רעות ". 3. ולי נראה, שלפחות בפסוק הראשון והאחרון (לחכם לב ייקרא נבון, לו בעל מזימות יקראו), יש לפרש את הפועל "קרא" לא כ"נתן שם", אלא כ"צעק" או "הזמין", כמו ברוב הפסוקים האחרים שבהם נזכר פועל זה בספר משלי:
* (משלי א21-28): בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר... יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב... אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני, (משלי ח1-4): הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה... אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם, (משלי ט3-18): שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת... לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם... ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה(ע"ע החכמה קוראת )
* (משלי ב3): כי אם לבינה תקרא , לתבונה תתן קולך
* (משלי יב23): אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת
* (משלי יח6): שפתי כסיל יבאו בריב, ופיו למהלמות יקרא
* (משלי כא13): אטם אזנו מזעקת דל, גם הוא יקרא ולא יענה לפי זה, נראה שהפסוקים באים ללמד, אילו טיפוסים עשויים או עלולים להיפגש:
* אל ה- חכם לב , ייקרא ויוזמן משמיים ה- נבון , ובפגישה שלהם הם ידברו במתק שפתיים וכל אחד מהם יוסיף לקח - כל אחד ילמד מכשרונותיו הייחודיים של רעהו (ע"ע ההבדל בין חכם לנבון )
* אל ה- מחשב להרע , יקראו ויזמינו משמיים את ה- בעל מזימות , כלומר - מי שחושב מחשבות רעות, בסופו של דבר ימצא את עצמו בחברתם של תככנים מקצועיים.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)