| rdfs:comment
| - על-פי מסורת חז"ל, מתן תורה היה בתאריך 6/3 - ו בסיון . התקופה שאחרי מתן תורה מתחלקת לשלוש תקופות של ארבעים יום: 1. הפעם הראשונה שמשה היה בהר סיני: (שמות כד18): ויבא משה בתוך הענן, ויעל אל ההר; ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, (דברים ט9): בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ה' עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי. תקופה זו התחילה למחרת מתן תורה - בתאריך 7/3, והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך 16/4 (ט"ז בתמוז; בהנחה שסיון היה מלא כמו בימינו). חשבון זה יכול להסביר מדוע יום הכיפורים לא נזכר בחלק מרשימות החגים בתורה .
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
- ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה, וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא, לא אבה ה' השחיתך
- ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לחת האבנים לחות הברית
- וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום
- וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך
- ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת
- ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב
- ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
- בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ה' עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי
- ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום
- במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
- ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
- וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום
- כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
- ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה; ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים
- ויבא משה בתוך הענן, ויעל אל ההר; ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה
|
| abstract
| - על-פי מסורת חז"ל, מתן תורה היה בתאריך 6/3 - ו בסיון . התקופה שאחרי מתן תורה מתחלקת לשלוש תקופות של ארבעים יום: 1. הפעם הראשונה שמשה היה בהר סיני: (שמות כד18): ויבא משה בתוך הענן, ויעל אל ההר; ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, (דברים ט9): בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת ה' עמכם, ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי. תקופה זו התחילה למחרת מתן תורה - בתאריך 7/3, והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך 16/4 (ט"ז בתמוז; בהנחה שסיון היה מלא כמו בימינו). ביום המחרת - 17/4 - לאחר שנסתיימו 40 היום ו40 הלילה פנה משה לרדת מן ההר עם לוחות הברית (דברים ט11): ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לחת האבנים לחות הברית, ו"תפס על חם" את בני ישראל כשהם חוגגים לעגל (מכאן אפשר להסיק שבני ישראל עשו את העגל יום קודם - ביום הארבעים - בתאריך 16/4 - כמו שנאמר ( שמות לב5-6 ): " וירא אהרן, ויבן מזבח לפניו; ויקרא אהרן ויאמר 'חג לה' מחר' . וישכימו ממחרת , ויעלו עלת, ויגשו שלמים, וישב העם לאכל ושתו, ויקמו לצחק "). הוא שבר את לוחות הברית, וזו אחת הסיבות שאנחנו מתאבלים בכל שנה בתאריך זה - י"ז בתמוז. 2. לאחר ששרף את העגל ( שמות לב30 ) ויהי ממחרת , ויאמר משה אל העם 'אתם חטאתם חטאה גדלה, ועתה אעלה אל ה', אולי אכפרה בעד חטאתכם'; זה היה בתאריך 18/4. אולם, בפסוק הבא לא נאמר שמשה עלה אל הר סיני אלא רק וישב משה אל ה'; ע"פ שד"ל, משה לא עלה להר אלא התפלל לפני ה' באוהל מועד (שמות לג), במשך תקופה של 40 יום: דברים ט18-25 : " ואתנפל לפני ה' כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו... ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי, כי אמר ה' להשמיד אתכם ": תקופה זו התחילה בתאריך 18/4 והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך 28/5 (כ"ח באב; בהנחה שתמוז היה חסר כמו בימינו). 3. לאחר תקופה זו, עלה משה אל הר סיני בפעם השניה, כדי לקבל את לוחות הברית השניים (שמות לד28): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה; ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים. תקופה זו התחילה למחרת התקופה הקודמת - בתאריך 29/5 (כ"ט באב), והסתיימה ביום הארבעים - בתאריך 9/7 (ט' בתשרי; בהנחה שאב היה מלא ואלול היה חסר, כמו בימינו). זו היתה תקופה של סליחה ומחילה, כמו שכתוב ב (דברים י10): ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה, וישמע ה' אלי גם בפעם ההוא, לא אבה ה' השחיתך; ואכן, גם בימינו תאריכים אלה נחשבים לתקופה של סליחה ומחילה - בני עדות המזרח, המערב והדרום נוהגים להשכים לאמירת סליחות החל מראש חודש אלול (1/6), וגם בני עדות הצפון (אירופה) נוהגים לתקוע בשופר בתקופה זו כדי להתעורר לתשובה. לאחר סיום תקופה זו, ירד משה מהר סיני עם לוחות הברית השניים; זה היה בתאריך 10/7 - י' בתשרי - התאריך שבו אנו מציינים את יום הכיפורים. חשבון זה יכול להסביר מדוע יום הכיפורים לא נזכר בחלק מרשימות החגים בתורה .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)