abstract
| - תגובה ל: שמואל א יב שנכתבה ב03:44:48 24.02.2005 בנאום הפרידה שלו, אמר שמואל אל בני ישראל (שמ"ב יב 1-3): ...הנה שׁמעתי בקלכם לכל אשׁר-אמרתם לי ואמליך עליכם מלך. ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושׂבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד-היום הזה... את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי.... יש כמה פירושים לביטוי ובניי הנם אתכם: 1. [ מצודת דוד ] שמואל רוצה להבהיר, שדברי התוכחה שלו אינם מהווים "תעמולת בחירות", אלא תוכחה כֵנה. לכן הוא מבהיר, שהוא פרש סופית מן החיים הפוליטיים:
* הנה המלך מתהלך לפניכם - ואי-אפשר להדיח אותו;
* ואני זקנתי ושבתי - גם אילו היה אפשר להדיח אותו, אני לא הייתי יכול להתמודד על ההנהגה בגילי המופלג;
* ובניי הנם אתכם - אפילו הבנים שלי לא תומכים בי אלא בדעה שלכם - הם תומכים במלך כמוכם. ולכן אתם לא צריכים לחשוש שאני אקח לכם את המלוכה שאתם כל-כך רוצים; אתם יכולים להקשיב לדברים שלי באובייקטיביות. 2. [ מלבי"ם ] שמואל רוצה להבהיר, בסוף ימי שלטונו, שהוא לא נהנה במאומה מהשלטון:
* הנה המלך מתהלך לפניכם - ולא אני, כי אותי הדחתם לפני זמני, ולא נתתם לי אפילו את הכבוד לשלוט עד מותי;
* ואני זקנתי ושבתי - אני נעשיתי זקן ותשוש מטורח השלטון ("קפצה עליי זקנה");
* ובניי הנם אתכם - לא זכיתי אפילו להעביר את כבודי לבניי - בניי נמצאים אתכם, כפופים למלך בדיוק כמוכם. 3. ואפשר גם לפרש, ששמואל רוצה להוכיח את העם על כך שהטעו אותו בבקשת המלך : אתם אמרתם אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך - עתה שימה לנו מלך...; אך כעת ובניי הנם אתכם - בניי נמצאים אתכם, אתם "מסתדרים" איתם טוב מאוד, אין לכם שום בעיה עם בניי או עם הדרכים שלהם; מכאן, שהסיבה שביקשתם מלך לא היתה קשורה לבנים שלי - היה לכם מניע נסתר - רצון לעזוב את ה'. וכך הוא אומר בהמשך הנאום: ותראו כי-נחשׁ מלך בני-עמון בא עליכם - ותאמרו לי 'לא כי מלך ימלוך עלינו' - וה' אלהיכם מלככם!
|