rdfs:comment
| - בספר משלי יש כמה פסוקים שמסבירים על חשיבותם של הייסורים בחינוך , למשל חושך שבטו - שונא בנו, ואוהבו - שיחרו מוסר ועוד. את הפסוקים הללו הבנתי במלואם רק אחרי מקרה שקרה לי. אמנם זה לא "שבטו" ולא "בנו", אבל רעיון דומה. לפני כמה שנים היה לי מחשב נייד. פעם אחת, כשהייתי בטכניון, השארתי את המחשב על השולחן במשרד ויצאתי לשירותים. כשחזרתי ראיתי שם את אחד המרצים, שותפי למשרד, והוא אמר לי "זה מאד לא טוב להשאיר מחשב נייד על השולחן. הרבה אנשים עוברים פה ומישהו היה יכול לגנוב לך אותו. רציתי להחביא לך את המחשב כדי ללמד אותך לקח, אבל בסוף החלטתי לוותר על זה כדי שלא לצער אותך".
|
abstract
| - בספר משלי יש כמה פסוקים שמסבירים על חשיבותם של הייסורים בחינוך , למשל חושך שבטו - שונא בנו, ואוהבו - שיחרו מוסר ועוד. את הפסוקים הללו הבנתי במלואם רק אחרי מקרה שקרה לי. אמנם זה לא "שבטו" ולא "בנו", אבל רעיון דומה. לפני כמה שנים היה לי מחשב נייד. פעם אחת, כשהייתי בטכניון, השארתי את המחשב על השולחן במשרד ויצאתי לשירותים. כשחזרתי ראיתי שם את אחד המרצים, שותפי למשרד, והוא אמר לי "זה מאד לא טוב להשאיר מחשב נייד על השולחן. הרבה אנשים עוברים פה ומישהו היה יכול לגנוב לך אותו. רציתי להחביא לך את המחשב כדי ללמד אותך לקח, אבל בסוף החלטתי לוותר על זה כדי שלא לצער אותך". לאחר זמן מה, השארתי את המחשב בילקוט, בחדר שלי במגורים בצבא, ומכיוון שמיהרתי לצאת - לא סגרתי את הילקוט. כשחזרתי, המחשב לא היה שם, ולא מצאתי אותו עד היום. אני בטוח שאם אותו מרצה היה מחביא לי את המחשב, כמו שחשב לעשות, ולא "חושך שבטו" - הייתי מזדעזע ומשביע את עצמי לשמור טוב יותר על המחשב מכאן ולהבא. אמנם, עד כמה שידוע לי, ע"פ ההלכה אסור לגנוב, גם לא כדי לחנך - זה נכלל באיסור הכללי "לא תגנוב"; כך שהמרצה נהג כהלכה. ובכל זאת למדתי משהו מהאירוע - למדתי שלפעמים, דווקא מי שמייסר אותי, מועיל לי לטווח ארוך יותר ממי שמתחשב בי.
|