| rdfs:comment
| - תככים, ניאוף ורציחות בצמרת השלטון של מלכות שומרון מתוארים בדברי הנביא הושע [ז 1 - 8]: כרופאי לישראל, ונגלה עוון אפריים ורעות שומרון -- כי פעלו שקר; וגנב יבוא, פשט גדוד בחוץ. ובל יאמרו ללבבם, כל רעתם זכרתי; עתה סבבום מעלליהם, נגד פניי היו. ברעתם, ישמחו מלך; ובכחשיהם, שרים. בהמשך יש שלושה פסוקים שמשווים את חטאי בנ"י לתנור: למה נזכר אותו דימוי שלוש פעמים? מה ההבדל בין הפסוקים?
* נראה לי שבכל פסוק התנור הוא משל לעבירה אחרת:
* בפסוק הראשון – ניאוף;
* בפסוק השני – מזימות ותככים;
* ובפסוק השלישי – רצח.
|
| abstract
| - תככים, ניאוף ורציחות בצמרת השלטון של מלכות שומרון מתוארים בדברי הנביא הושע [ז 1 - 8]: כרופאי לישראל, ונגלה עוון אפריים ורעות שומרון -- כי פעלו שקר; וגנב יבוא, פשט גדוד בחוץ. ובל יאמרו ללבבם, כל רעתם זכרתי; עתה סבבום מעלליהם, נגד פניי היו. ברעתם, ישמחו מלך; ובכחשיהם, שרים. בהמשך יש שלושה פסוקים שמשווים את חטאי בנ"י לתנור: 1.
* כולם מנאפים , כמו תנור בוערה מאופה; ישבות מעיר, מלוש בצק עד חומצתו. 2.
* יום מלכנו, החלו שרים חמת מיין; משך ידו את לוצצים. כי קירבו כתנור ליבם באורבם : כל הלילה ישן אופהם. בוקר הוא בוער כאש להבה. 3.
* כולם ייחמו כתנור , ואכלו את שופטיהם; כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אליי. למה נזכר אותו דימוי שלוש פעמים? מה ההבדל בין הפסוקים?
* נראה לי שבכל פסוק התנור הוא משל לעבירה אחרת:
* בפסוק הראשון – ניאוף;
* בפסוק השני – מזימות ותככים;
* ובפסוק השלישי – רצח. גם בפרק ד מתוארות עבירות אלו: ...כי אין אמת ואין חסד ואין דעת-אלהים בארץ : אין אמת -- אלה וכחש ; אין חסד -- ורצוח וגנוב ; ואין דעת-אלהים – ונאוף פרצו... .
* נראה לי (בניגוד לפירושים המקובלים), שהאופה אמור לדאוג שהתנור לא יהיה חם מדי. לכן, כאשר הוא שובת או ישן – התנור מתחמם יותר מדי.
* בפסוק הראשון הוא ישבות מעיר (שובת מהיות ער) רק זמן קצר – מלוש בצק עד חומצתו , ולכן התנור רק בוערה .
* אבל בפסוק השני הוא כבר ישן כל הלילה , ולכן בוקר הוא בוער כאש להבה .
* בפסוק השלישי אין בכלל אופה, ולכן התנור בוער כל-כך חזק שהוא אוכל ומכלה בני-אדם.
* נראה לי שהאופה מסמל את הכוח שמנוגד לתאוה - הכוח שאמור לשלוט בתאוה ולרסן אותה:
* כאשר "האופה" ישן זמן קצר, מתעוררת באדם התאוה הפשוטה והבהמית ביותר - התאוה לניאוף.
* כאשר "האופה" ישן זמן ארוך יותר, מתעוררת באדם תאוה "מתוחכמת" יותר - תאוות המזימות והמרמה.
* ורק כאשר אין "אופה" בכלל מגיע האדם לתאוה הנוראה ביותר - תאוות הרצח.
* והערה נוספת לסיום: העבירות של אפריים נמשלו לתנור, ולכן אפריים נמשל לעוגה ששכחו להפוך אותה בתנור (ז8): " אפריים, בעמים הוא יתבולל; אפריים היה עוגה בלי הפוכה ", ומכיוון שהוא עוגה: " אכלו זרים כוחו והוא לא ידע... ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)