בברכת יעקב את יוסף נאמר "...האלוקים הרועה אותי מעודי ועד היום הזה..." ומיד אח"כ : "...המלאך הגואל אותי..." פרשת ויחי (פרק מח, פסוק ט"ו-ט"ז) אומרת על כך הגמרא במסכת פסחים (קי"ח, עמוד א) "...קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאלו בגאולה כתיב המלאך הגואל ואילו במזונות כתיב האלוקים הרועה ..." כלומר בגאולה – מספיק המלאך, אבל ה- "רועה" כלומר המלביש, המאכיל המפרנס , כאן צריך את האלוקים ! המלאך לא מספיק ! מכאן שקשים מזונותיו של אדם יותר מהגאולה . כיצד אכן ניתן להסביר דבר זה ?
בברכת יעקב את יוסף נאמר "...האלוקים הרועה אותי מעודי ועד היום הזה..." ומיד אח"כ : "...המלאך הגואל אותי..." פרשת ויחי (פרק מח, פסוק ט"ו-ט"ז) אומרת על כך הגמרא במסכת פסחים (קי"ח, עמוד א) "...קשים מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאלו בגאולה כתיב המלאך הגואל ואילו במזונות כתיב האלוקים הרועה ..." כלומר בגאולה – מספיק המלאך, אבל ה- "רועה" כלומר המלביש, המאכיל המפרנס , כאן צריך את האלוקים ! המלאך לא מספיק ! מכאן שקשים מזונותיו של אדם יותר מהגאולה . כיצד אכן ניתן להסביר דבר זה ?