מצוה מהתורה לשמוט את הקרקעות ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית, שנאמר (שמות כג11): והשביעית תשמטנה ונטשתה, (שמות לד21): בחריש ובקציר תשבות. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בארץ ישראל סוריא ועבר הירדן. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה קלד בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ז. בספר החינוך זוהי מצוה פד.
מצוה מהתורה לשמוט את הקרקעות ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית, שנאמר (שמות כג11): והשביעית תשמטנה ונטשתה, (שמות לד21): בחריש ובקציר תשבות. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בארץ ישראל סוריא ועבר הירדן. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה קלד בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ז. בספר החינוך זוהי מצוה פד.