מצוה מהתורה לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר, שנאמר (שמות יב45): תושב ושכיר לא יאכל בו. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קכו בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות קרבן פסח, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה יד.
מצוה מהתורה לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר, שנאמר (שמות יב45): תושב ושכיר לא יאכל בו. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קכו בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות קרבן פסח, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה יד.