מצוה מהתורה לא לפסוק בדיני נפשות לפי דעה של מישהו אחר, ושלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר (שמות כג2): ולא תענה על ריב לנטות. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהיובל נוהג, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רפג בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות סנהדרין, פרק י. בספר החינוך זוהי מצוה עז.
מצוה מהתורה לא לפסוק בדיני נפשות לפי דעה של מישהו אחר, ושלא ילמד חובה מי שלמד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר (שמות כג2): ולא תענה על ריב לנטות. המצוה מחייבת כל שופט, רק כשהיובל נוהג, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה רפג בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות סנהדרין, פרק י. בספר החינוך זוהי מצוה עז.