| rdfs:comment
| - בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בחקר המוח. בין השאר, גילו החוקרים שאפשר "להשתיל" זכרונות-ילדות במוח של אנשים, כך ש"יזכרו" אירועים שלא קרו. מחקרים אלה מגיעים לבתי-המשפט, בדיונים שבהם אנשים טוענים שהוריהם התעללו בהם בילדותם, וההורים טוענים שמדובר בזיכרונות "מושתלים". כל עוד מדובר ב"השתלה" שנעשית ע"י גורם חיצוני (למשל פסיכיאטר, חוקר במשטרה וכו') - כמובן אי-אפשר להאשים את ה"מושתלים" בעדות-שקר, הם אומרים בתמימות את מה שהם זוכרים, ואין זו אשמתם שהזיכרון שגוי; כל ההקדמה הזאת נועדה רק כדי לפרש את משמעות השורש "כחש". לכן נראה, שמשמעות השורש בלשון המקרא אינה זהה למשמעות המקובלת בימינו. פסוקים נוספים:
|
| abstract
| - בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בחקר המוח. בין השאר, גילו החוקרים שאפשר "להשתיל" זכרונות-ילדות במוח של אנשים, כך ש"יזכרו" אירועים שלא קרו. מחקרים אלה מגיעים לבתי-המשפט, בדיונים שבהם אנשים טוענים שהוריהם התעללו בהם בילדותם, וההורים טוענים שמדובר בזיכרונות "מושתלים". כל עוד מדובר ב"השתלה" שנעשית ע"י גורם חיצוני (למשל פסיכיאטר, חוקר במשטרה וכו') - כמובן אי-אפשר להאשים את ה"מושתלים" בעדות-שקר, הם אומרים בתמימות את מה שהם זוכרים, ואין זו אשמתם שהזיכרון שגוי; העניינים מסתבכים כאשר אדם "משתיל" זיכרון במוח שלו עצמו, כלומר - משכנע את עצמו בדבר-שקר, עד שהוא מאמין שזו אמת. אדם כזה בוודאי אשם בסילוף האמת, אולם השכנוע העצמי יכול לנבוע ממניעים שונים, חלקם בלתי-מודעים (כגון תאווה להיות מפורסם, יצר של שנאה, וכו'), ולכן אשמתו של אדם כזה קטנה יותר משל אדם שמשקר במודע; הוא נמצא במצב ביניים בין שקר לבין שיכחה. כל ההקדמה הזאת נועדה רק כדי לפרש את משמעות השורש "כחש". בימינו, כשאומרים שמישהו "מכחיש", מתכוונים שהוא פשוט סותר את הטענה שמופנית כלפיו; אך בלשון המקרא, לשורש "כחש" יש בדרך-כלל משמעות שלילית, כמו בפסוקים: 1.
* (הושע ד2): אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו 2.
* (הושע ז3): ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים 3.
* (הושע י13): חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך 4.
* הושע יב1 : " סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל , ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן " 1.
* (נחום ג1): הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף 2.
* (תהילים נט13): חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו לכן נראה, שמשמעות השורש בלשון המקרא אינה זהה למשמעות המקובלת בימינו. השורש כחש דומה מצד אחד לשורש כחד שעניינו "העלמת האמת", ומצד שני לשורש שכח; לכן ניתן לפרש, שהוא נמצא בדיוק במצב-ביניים זה בין שקר לבין שיכחה. כמה פסוקים מדברים על יצורים חיים או צמחים ש"מכחשים", למשל: 1.
* (הושע ט2): גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה 2.
* (חבקוק ג17): כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים 3.
* (תהילים קט24): ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן בפסוקים אלה, ה"כחש" מציין שינוי לרעה בתחום החומרי (נשירה או הרזיה); אם כך, ייתכן שהוא מציין שינוי לרעה גם בתחום הרוחני - שינוי המחשבות מאמת לשקר, שיכנוע עצמי בדבר-שקר . כך ניתן להסביר את כל הפסוקים שבהם "כחש" = "כפירה בה'": 1.
* יהושע כד27 : " ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי ה’ אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם " 1.
* ישעיהו ל9 : " כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת ה’ " 1.
* ישעיהו נט13 : " פשע וכחש ב ה’ ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר " 1.
* ירמיהו ה12 : " כחשו ב ה’ ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה " 1.
* (איוב לא28): גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל 2.
* משלי ל9 : " פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה’ ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי " הכופר בה' משכנע את עצמו שה' אינו קיים. וגם את הפסוקים שבהם "כחש" = "כפירה בממון שבידו": 1.
* ויקרא ה21 : " נפש כי תחטא ומעלה מעל ב ה’ וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו " 1.
* (ויקרא ה22): או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה 2.
* (ויקרא יט11): לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו 3.
* (יהושע ז11): חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם אדם שרעהו הפקיד אצלו ממון, עלול (אם הוא לא אדם ישר מספיק) להשכיח מליבו את ההפקדה, ולשכנע את עצמו שהממון הזה תמיד היה שלו, או שהוא כבר החזיר. כך ניתן להסביר גם את הפסוקים שבהם האויבים מציגים את עצמם כידידים: 1.
* דברים לג29 : " אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ב ה’ מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך " 1.
* (שמואל ב כב45): בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי 2.
* (תהילים יח45): לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי 3.
* תהילים סו3 : " אמרו לאלהים ' מה נורא מעשיך , ברב עזך יכחשו לך איביך ' " 1.
* תהילים פא16 : " משנאי ה’ יכחשו לו ויהי עתם לעולם " מרוב פחד, הם משכנעים את עצמם שלמעשה אף-פעם לא היו אויבים... פסוקים נוספים: 1.
* בראשית יח15 : " ותכחש שרה לאמר ' לא צחקתי ' כי יראה ויאמר ' לא כי צחקת ' " - שרה לא שיקרה; אלא שמרוב פחד, היא שכנעה את עצמה בת-מודע שהמחשבה שעברה בליבה לא הייתה צחוק ממש. 1.
* מלכים א יג18 : " ויאמר לו ' גם אני נביא כמוך , ומלאך דבר אלי בדבר ה’ לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים ', כחש לו " - הנביא לא התכוון לשקר ולהטעות; הוא שיכנע את עצמו שבאמת אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את ה"חרם" שהוטל על בית-אל. 1.
* זכריה יג4 : " והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו , ולא ילבשו אדרת שער למען כחש " - נביאי-השקר לובשים אדרת שער - בגד אופייני לנביאים - כדי לשכנע את עצמם שהם נביאים אמיתיים.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)