| abstract
| - ופירוש שמבוסס על הספר "שיעורים באגדות חז"ל" מאת ר' חנוך גבהרד . תניא: ' מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם "כתבו לי תורת משה רבכם"; נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת, וכתבו לו: שלא יאמר 'בראשית - שם הוא, ושתי רשויות הן, וראשון ברא את השני')
* בפסוק נכתב "בראשית ברא אלהים", כי כשבני ישראל קיבלו את התורה, היה ברור להם שיש אלקים, ולכן לא היה צריך לכתוב את שמו בתחילת הספר, אלא היה אפשר להתחיל מייד לתאר את מעשה הבריאה; אולם, לתלמי המלך הדבר לא ברור, ולכן צריך לכתוב קודם כל את שמו של הבורא (ע' מלבי"ם).
* בפסוק נכתב "נעשה" ולא "אעשה" כדי ללמד דרך ארץ - שגם הגדול ביותר צריך להתייעץ עם קטנים ממנו.
* כמו כן, נכתב "בצלמנו כדמותנו" כדי ללמד על נשמתו האלהית של האדם ועל בחירתו החופשית (ע' מלבי"ם); אולם, תלמי המלך היה עלול להבין את הדברים באופן שטחי כאילו לה' יש גוף וצורה אנושיים .
* בפסוק נכתב "ויכל אלהים ביום השביעי" כי היום השביעי - יום המנוחה - הוא שהשלים את מעשה הבריאה. אבל תלמי המלך לא מסוגל להבין את קדושת המנוחה של יום השבת; בעיניו מנוחה משמעה בטלה ואי עשיית מאומה, ולכן היה צריך לשנות . זכר ונקבה בראו - ולא כתבו בְּרָאָם ( [במקום זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם בראשית ה2 ] דמשמע שני גופין ברא כל אחד זכר ונקבה, שני פרצופין, לכן כתבו 'בראו': שכך נברא אדם בשני פרצופים)
* בפסוק נכתב "בראם" כי לבני ישראל, המאמינים בייחוד ה', ברור גם שהאדם נברא יחידי, וזהו יסוד גדול באמונה; אבל לעובדי האלילים הדבר לא ברור, והם היו עלולים לראות בכך הוכחה לשיטתם על הריבוי, ולכן היה צריך לכתוב "בראו" .
* גם כאן הפסוק נכתב בלשון רבים, כדי ללמד דרך ארץ, שהגדול צריך להתייעץ עם הקטנים. אבל בתרבות האלילית, שבה החברה מחולקת למעמדות, קשה להבין שהגדול מתייעץ עם הקטן, והפסוק היה עלול לחזק את אמונתם בקיומם של אלילים רבים, ולכן היה צריך לשנות .
* הצחוק של אברהם באמת היה שונה מהצחוק של שרה - אברהם צחק מתוך שמחה ושרה צחקה מתוך ספקנות; וגם בתרגום הארמי יש ביניהם הבדל - אצל אברהם "וחדי" ואצל שרה "וחייכת". משום מה, המתרגמים ליוונית החליטו להשאיר את הפועל "צחק" בשני המקרים, ולשנות מילה אחרת; אבל המשמעות של השינוי היא דומה .
* לכל עם יש סיפורי פולקלור על 'גיבורים' הבוססים בדם קרבנות, ותלמי היה עלול לחשוב שגם סיפורם של שמעון ולוי הוא כזה, ולכן היה צריך להדגיש, שמעשה שמעון ולוי נבע אך ורק מהתנהגותם הבהמית של אנשי שכם; ולמרות שאנשי שכם התנהגו כבהמות, עדיין יעקב הוכיח את שמעון ולוי על כך שהרגו אותם .
* בפסוק נכתב שמשה לקח "חמור" כדי ללמד על שליטתו המוחלטת בחומריות - שרק בזכותה זכה להיות גואל ישראל. אולם תלמי המלך, בן התרבות ההלניסטית המקדשת את החומר, לא היה יכול להבין רעיון זה, ולכן היה צריך לשנות . וכשנולד יצחק היה אברהם גר בארץ פלשתים; ומאז עד שיצאו ממצרים נמצא יצחק וזרעו שהן זרעו של אברהם גֵרִים, ושלשים של קודם לכן לא נמנו בגזרה, דהא זַרְעֲךָ כתיב)
* בעם ישראל היתה מסורת על מספר שנות השיעבוד, ולכן לא היה צורך להסביר בפירוט למה הכוונה; אבל תלמי לא מכיר את המסורת הזאת, ולכן יש צורך לפרט יותר .
* בתורה, הביטוי "נערים" מציין את בחורי ישראל הטהורים, שלא טעמו טעם חטא; אולם בתרבות ההלניסטית, הנערים הם סמל למתירנות ופריקת עול, ולכן היה צריך למצוא תרגום שונה .
* משה התכוון להגיד, שאפילו את הוצאות הנסיעה ממדיין למצרים, שאותן עשה על חמור אחד , לא לקח מבני ישראל. רמה כזאת של הקרבה למען הציבור לא יכולה להתקבל על דעתו של תלמי המלך; במינהל הציבורי שלו, מובן מאליו שכל המשרתים מקבלים הוצאות נסיעה. לכן היה צריך לכתוב "חמד אחד" (ובגרסת המכילתא "חמוד אחד"), וזה דבר שגם תלמי יכול להבין - בוודאי גם אצלו ישנם כמה עובדים נאמנים שאינם מועלים בקופה הציבורית.. . להחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם)
* לפי אחד הפירושים, משמעות הפסוק היא, שרוב העמים נמצאים תחת השפעה של מלאכים ומזלות, ורק עם ישראל נמצא תחת השגחה ישירה של ה'; אבל פירוש זה היה עלול לקומם את תלמי המלך, ולכן נאלצו לשנות .
* לבני ישראל ברור שה' ברא את כל העולם לבדו, אולם עובדי אלילים עלולים לטעות ולראות בפסוק זה הוכחה לטעותם, ולכן צריך לפרט יותר . וכתבו לו ' את צעירת הרגלים (לפי שידיה קצרות וקטנות מרגליה) ' ולא כתבו לו 'את הארנבת' [ ויקרא יא6 וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם ] מפני שאשתו של תלמי 'ארנבת' שמה, שלא יאמר: שׂחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה!
* תלמי כמובן היה יכול לחפש ספרי תורה ישנים, שנכתבו עוד לפני שאשתו נולדה, ולראות שגם שם כתוב "ארנבת"; אולם, דרכם של שונאי ישראל, שהם לא טורחים לבדוק ולחקור עד הסוף, אלא, ברגע שמוצאים סיבה כלשהי לתקוף את עם ישראל, מייד מכריזים עליה כ"ממצא מדעי חשוב", כפי שעושים הרשעים בכל הדורות, שהם שולפים קטע קצר, מוציאים אותו מהקשרו ומנפנפים בו לפי מאויי ליבם .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)