abstract
| - המשנה (אבות פרק ה', משנה כ"א) אומרת: "...הוא היה אומר..." הכוונה ליהודה בן תימא . "...בן חמישים לעצה...", נשאלת מדוע דווקא בן החמישים שנה מתאים לעצה ? עצה טובה מתקיימת בשני תנאים: (1) ששכלו ומוחו של נותן העצה עדיין בשיא כושרם. (2) ניסיון חיים מצטבר . בגיל 50 עד 60 שנה, מתקבל החיתוך הטוב ביותר בין שכלו של האדם וניסיון החיים שלו. בגיל צעיר – הניסיון קטן ובגיל מבוגר יותר האדם מאבד מכושרו השכלי. כך מסביר המאירי את שיטת בן תימא. וכן אומר רש"י: על הפסוק... ומבן 50 שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו... ומהו השרות שנותן להם ? מסביר רש"י: "שמייעץ את אחיו ומלמדם לשמור משמרתם" , כלומר בן ה-50 הופך להיות יועץ ומדריך לאחרים .
* המעניין הוא שיהודה בן תימא מוזכר רק בשני מקרים במשנה, במשנה כ"ד ובמשנה כ"ה כאן אצלנו בפרק חמישי , בפרקי אבות. בכל זאת הוא התנא המעצב את תפקודו של האדם בהתאם להתפתחותו הביולוגית וחכמים קבלו את דעתו. מיהו אותו תנא ? במסכת מגילה נמצאנו למדים שחכמים העריכו מאוד את דעתו של בן תימא : מסכת מגילה (דףי"ד, עמוד א') דרשו חכמים על הפסוק " ...משען ומשענה..." ספר ישעיהו (פרק ג', פסוק א') משען: אלו בעלי מקרא . משענה: אלו בעלי משנה, כגון מי ? כגון: ר' יהודה בן תימא וחבריו.
|