| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - ידוע שרוצח בשוגג חייב גלות לעיר מקלט; אולם מה בדיוק הדרגה של "שוגג" שמחייבת גלות? בתורה מתואר רוצח שוגג בדוגמה: (דברים יט5): ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן העץ, ומצא את רעהו, ומת; הוא ינוס אל אחת הערים האלה, וחי כלומר, רצח בשוגג הוא רצח שמתבצע במקום ציבורי, ששני אנשים מגיעים אליו מיוזמתם, ופעולה של אחד מהם גורמת בטעות למותו של השני. מה קורה כאשר הרצח בשוגג מתבצע ברשותו הפרטית של הרוצח? חכמי ישראל נחלקו בשאלה זו (תלמוד בבלי, בבא קמא לב: , עם פירוש רש"י בסוגריים): כלומר: באופן מפתיע, שניהם מסכימים על התוצאה המעשית - הרוצח-בשוגג לא יוצא לגלות:
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ופטור מגלות, לפי שאין דומה ליער: יער, זה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס; זה - לרשות חבירו נכנס.
- 'הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה לו בקעת וטפחה לו על פניו ומת – פטור' אמר רבי יוסי בר חנינא: חייב בארבעה דברים
- תנו רבנן: 'הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה בקעת וטפחה על פניו ומת - פטור ; ואם נכנס ברשות – חייב'.
- ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן העץ, ומצא את רעהו, ומת; הוא ינוס אל אחת הערים האלה, וחי
- נכנס וזה לדעתו נכנס, נעשה כמי שנכנס לדעת חבירו וגולה, זה שלדעת חבירו נכנס - לא כל שכן!?
- אלא אמר רבא: מאי 'פטור' – מגלות: דלא סגי ליה בגלות; והיינו טעמא דרבי יוסי בר חנינא: משום דהוי ליה שוגג קרוב למזיד
- רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא: 'ומצא' - פרט לממציא את עצמו; מכאן אמר רב אליעזר בן יעקב: מי שיצתה אבן מתחת ידו והוציא הלה את ראשו וקיבלה – פטור; אמר רבי יוסי בר חנינא: פטור מגלות וחייב בארבעה דברים
- ארישא
- ופטור מגלות
- מאי 'חייב'?
- רב פפא משמיה דרבא מתני לה
- אמר רבא: קל וחומר: ומה יער: זה לדעתו
- אמר רבי יוסי בר חנינא: חייב בארבעה דברים
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - ידוע שרוצח בשוגג חייב גלות לעיר מקלט; אולם מה בדיוק הדרגה של "שוגג" שמחייבת גלות? בתורה מתואר רוצח שוגג בדוגמה: (דברים יט5): ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן העץ, ומצא את רעהו, ומת; הוא ינוס אל אחת הערים האלה, וחי כלומר, רצח בשוגג הוא רצח שמתבצע במקום ציבורי, ששני אנשים מגיעים אליו מיוזמתם, ופעולה של אחד מהם גורמת בטעות למותו של השני. מה קורה כאשר הרצח בשוגג מתבצע ברשותו הפרטית של הרוצח?
* מצד אחד, אפשר לחשוב שבמקרה זה אחריותו של הרוצח-בשוגג קטנה יותר, כי זה השטח הפרטי שלו, ובשטחו הפרטי, אדם רשאי להתנהג בזהירות מועטה יותר מאשר ברשות הרבים;
* מצד שני, אם הנרצח נכנס לרשותו של הרוצח ברשותו ובידיעתו, אפשר לחשוב שאחריותו של הרוצח-בשוגג גדולה יותר, כי הוא ידע שהנרצח נמצא שם, והיה עליו להיזהר. חכמי ישראל נחלקו בשאלה זו (תלמוד בבלי, בבא קמא לב: , עם פירוש רש"י בסוגריים): כלומר:
* ר' יוסי בר חנינא טוען (לפי הגירסה הראשונה), שברשותו הפרטית אחריותו קטנה יותר;
* ורבא טוען, שברשותו הפרטית - כאשר הוא נתן רשות לנרצח להיכנס - אחריותו גדולה יותר. באופן מפתיע, שניהם מסכימים על התוצאה המעשית - הרוצח-בשוגג לא יוצא לגלות:
* אם אחריותו קטנה יותר מהאחריות שהתורה מדברת עליה, הוא פטור מיציאה לגלות;
* ואם אחריותו גדולה יותר, הוא לא זכאי להגנה של עיר המקלט. אולם בהמשך הסוגיה ישנן גירסאות שונות:
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)