מצוה מהתורה לא ללקוט פרט הכרם אלא נעזוב אותו לעניים והוא גרגיר אחד או שני גרגרים הנפטרין מן האשכול, שנאמר (ויקרא יט10): ופרט כרמך לא תלקט. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה ריג בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות מתנות עניים, פרק ד. בספר החינוך זוהי מצוה רכג.
מצוה מהתורה לא ללקוט פרט הכרם אלא נעזוב אותו לעניים והוא גרגיר אחד או שני גרגרים הנפטרין מן האשכול, שנאמר (ויקרא יט10): ופרט כרמך לא תלקט. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה ריג בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות מתנות עניים, פרק ד. בספר החינוך זוהי מצוה רכג.