| rdfs:comment
| - אחת הנבואות של הנביא מיכה לאחרית הימים מתייחסת לקשר שבין עם ישראל לבין הגויים בעתיד (מיכה ה 6-): " 7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. 8 תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ. 9 וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. 10 וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ. 11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ.
|
| abstract
| - אחת הנבואות של הנביא מיכה לאחרית הימים מתייחסת לקשר שבין עם ישראל לבין הגויים בעתיד (מיכה ה 6-): " 7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. 8 תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ. 9 וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. 10 וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ. 11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ. 12 וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. 13 וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ. 14 וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת-הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ " מה משמעות הדימוי הראשון "כטל מאת ה'"? ומה הקשר בינו לבין שני הדימויים הללו, שנראים כנבואה חיובית, לבין הפסוקים שאחר-כך "והכרתי סוסיך..." שנראים כנבואת פורענות? יהיה לנו קל יותר להבין את פסוק 6, אם נשוה אותו לפסוק 7, שהוא בעל מבנה דומה: בפסוק 7, בני ישראל נמשלים לאריה ולכפיר, והגויים נמשלים לבהמות ולצאן; סיום הפסוק "עבר ורמס וטרף ואין מציל" מתאר את האריה ואת הכפיר. מכאן, שבפסוק 6, בני ישראל נמשלים לטל ולרביבים (גשם), והגויים נמשלים לעשב; סיום הפסוק "לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם" מתאר את הטל והרביבים. הטל והגשם אינם מחכים לבני-אדם שיגידו להם מתי לרדת ומתי לא; הם יורדים על העשב מתי שהם רוצים. כך יהיו גם בני ישראל בעתיד: הם לא יחכו לבני-אדם שיגידו להם מה לעשות, אלא "יירדו" על הגויים מתי שירצו. מה משמעותה של "ירידה" זו? - ר' משה זיידל ("דעת מקרא") הציע שני פירושים:
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)