abstract
| - עם ישראל שזה עתה יצא ממצרים "...ביד חזקה ובזרוע נטויה..." ומיד אחר-כך נאמר "... ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו..." , עם שחזה את מעמד הר סיני וקבלת התורה ואמר "... נעשה ונשמע ..." ומיד אחר כך עשה את העגל ואמר "...אלו אלוקיך ישראל..." . אין ספק שיש כאן תמיהה גדולה על העליות והירידות מבחינה אמונית של עם ישראל ותוך זמן קצר . ידועה גישתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ לנושא עקרוני זה לדעתו מכאן הראיה שמעשי נסים לא תורמים לחיזוק האמונה, שהרי הדור שיצא ממצרים עליו נאמר "...מה שראתה שפחה על הים (הכוונה לקריעת ים סוף) , לא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן..." ובכל זאת הם גלשו בקלילות ותוך זמן קצר לעבודת אלילים ואילו בדור שלפני השואה חי מרבית עם ישראל בעוני ובסבל ורובו היה מאמינים בני מאמינים גם ללא שום נס ! כדברי הגמרא במסכת מגילה "...גדולה הסרת הטבעת..." שהרי ארבעים ושמונה נביאים ונביאות העמיד הקב"ה לישראל ולא חזרו בתשובה ואילו עם הסרת טבעת המלך אחשורוש לחתימה על צווי המלך "...להשמיד להרוג ולאבד..." מיד אח"כ נאמר וצומו עלי וכו', עם ישראל חזר בתשובה מכוח הרוע שנגזר עליו ולא מכוח נסים או נביאים . עם ישראל - כעמא פזיזא כאשר הקב"ה הציע את התורה לעמים השונים , כל עם שאל "...ומה כתוב בה..." ? וכשלא הייתה התאמה בין התורה לחוק שלהם , הם דחו את התורה. אבל המפתיע הוא, שעם ישראל אמר מיד "...נעשה ונשמע..." כלומר שלא בדעת קיבלוה , לא היה כאן שיקול דעת מעמיק של עם ישראל , לכן נאמר שכפה עליהם הר כגיגית , שהרי העמים האחרים ישבו שנים על אדמתם, ניהלו את אורח חיים מסודר וכשהוצעה להם התורה לא הזדרזו לקבלה. השאלה המשותפת לכל האומות הייתה "ומה כתוב בה " ? והתשובה לכל אומה ואומה הייתה באותה נקודה רגישה שבה מתנגד החוק של אותה מדינה עם חוק התורה ולכן הם ענו אין אנו יכולים לקבל את התורה אף אם נרצה . דבר זה נעשה בכדי לבחון האם יש רצון אמיתי לקבל את התורה, מפני שעם המוכן לדחות את חוקיו מפני חוקי התורה , מעיד שכוונתו אכן יסודית ומעמיקה . כשהוצעה התורה לבני ישראל הם לא שאלו מה כתוב בה ? אלא ענו נעשה ונשמע , ואכן כתוצאה מכך מעניק התלמוד לעם ישראל את הכינוי : עמא פזיזא, כלומר עם פזיז . אם כי ניתן לומר על בני ישראל שבניגוד לעמים אחרים , הם ראו את נפלאות הקב"ה בעוד העמים האחרים רק שמעו על נפלאות ה', כנאמר "...שמעו עמים ירגזו..." .
|