| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - תגובה ל: רצח שנכתבה ב15:03:51 13.10.2004 כבר הרבה שנים אני מכיר את פרק לה בספר במדבר, אך רק לפני כשבועיים גיליתי שלמעשה יש שם הגדרה מדוייקת מאד לרצח (במדבר לה 16-20):
* ואם-בשׂנאה יהדפנו,
* או-השׁליך עליו בצדיה וימת.
* או באיבה הכהו בידו וימת - מות-יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את-הרצח בפגעו-בו. כלומר: "רצח" הוא רק גרימת מוות בדרכים מסויימות: מכה בכלי שיכול להמית, דחיפה, השלכת חפץ, או מכה ביד. גרימת מוות בדרכים אחרות לא נחשבת לרצח (למשל: שיסוי חיה טורפת, הרעבה, זריקת רעל לצלחתו וכו').
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שלשה שותפין יש באדם: הקב"ה אביו ואמו: '''
- אבא שאול אומר: הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום
- להגיד גדולתו של הקב"ה: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו
- הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
- אביו מזריע: הלובן שממנו עצמות וגידים וציפרניים ומוח שבראשו ולובן שבעין. אמו מזרעת: אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין.
- התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימים, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו
- מצות עשה היא לאבד עבודת כוכבים ומשמשיה...ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצנו...בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי ע"ז ביננו
- הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם . חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר: בנים אתם לה' אלהיכם , חביבין ישראל, שניתן להם כלי חמדה. חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו העולם נברא
- וכיון שהגיע זמנו להפטר מן העולם הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מניח לפניהם
- והקב"ה נותן בו: רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל. '''
::
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - תגובה ל: רצח שנכתבה ב15:03:51 13.10.2004 כבר הרבה שנים אני מכיר את פרק לה בספר במדבר, אך רק לפני כשבועיים גיליתי שלמעשה יש שם הגדרה מדוייקת מאד לרצח (במדבר לה 16-20):
* ואם-בשׂנאה יהדפנו,
* או-השׁליך עליו בצדיה וימת.
* או באיבה הכהו בידו וימת - מות-יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את-הרצח בפגעו-בו. כלומר: "רצח" הוא רק גרימת מוות בדרכים מסויימות: מכה בכלי שיכול להמית, דחיפה, השלכת חפץ, או מכה ביד. גרימת מוות בדרכים אחרות לא נחשבת לרצח (למשל: שיסוי חיה טורפת, הרעבה, זריקת רעל לצלחתו וכו'). כמובן שאסור לעשות כך (כמו שניתן ללמוד, למשל, מעונשו של מי שאינו שומר על שור מועד - שמות כא 29: <a href="http://www.tora.us.fm/tnk1/prqim/t0221.htm#29">http://www.tora.us.fm/tnk1/prqim/t0221.htm#29</a> ; וכמו שניתן ללמוד מהאיסור לא תעמוד על דם רעך). אך זה אינו מוגדר כ"רצח", ומי שעושה כך אינו חייב מיתה בבית-דין, ומותר לקחת ממנו כופר-נפש (בניגוד לרוצח). לאחר מכן גיליתי שזו גם ההלכה - ע' רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ב: <a href="http://mechon-mamre.org/i/b502.htm">http://mechon-mamre.org/i/b502.htm</a> (אם כי הוא מביא נימוק אחר).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)