| abstract
| - בקריאה ראשונה (וגם בקריאה עשירית...) לא ברור - מאיפה רש"י הגיע למסקנה שהפליט הוא עוג מלך הבשן?!. כדי להסביר את זה נסתמך על כלל ידוע בשפה העברית - הכלל של "הא הידיעה". בעברית, שם-עצם שלפניו יש הא הידיעה הוא שם-עצם שאמור להיות מוכר לנו ממקום אחר. למשל, לא הגיוני שסיפור בעברית יתחיל במשפט "האיש הלך"; קודם צריך לספר לנו "פעם אחת היה איש...", ורק אחר-כך אפשר להתייחס אליו בכינוי "האיש". בפסוק שלנו מופיע שם-העצם "ה פליט ", למרות שלא נזכר קודם שום פליט! רש"י הסיק מכאן, שהכינוי "הפליט " רומז למישהו שנזכר במקום אחר בתנ"ך. עכשיו השאלה היא - מי זה? לרש"י יש עוד כלל בפירוש התנ"ך: כל דבר שאינו מוסבר כמו שצריך במקום אחד - מוסבר במקום אחר בתנ"ך, ויש מספיק מידע בתנ"ך כדי למצוא את ההסבר. לכן, כדי למצוא מיהו הפליט המסתורי - אנחנו צריכים לקרוא טוב את הפרק, לשים לב לרמזים ולראות לאן הם מובילים. בתחילת הפרק (בראשית יד) מסופר על מלחמת ארבעת המלכים נגד החמישה. ע"פ הפשט, המטרה של הסיפור הזה היא ללמד אותנו על גבורתו ועל מעמדו הגבוה של אברהם: הוא הצליח לנצח ארבעה מלכים גדולים ולשחרר את א"י מכיבושם. אבל יש בסיפור כמה פרטים שלא ברור למה הם נכתבו. בתחילת הפרק מסופר, שארבעת המלכים היכו "את הרפאים בעשתרות קרניים, את הזוזים בהם, ואת האמים בשוה קריתיים, ואת החורי בהררם שעיר... וגם את האמורי היושב בחצצון תמר ". מיהם אותם עמים מוזרים, ולמה מספרים לנו שהיכו אותם?! כדי לענות על השאלה נחפש עוד מקום בתנ"ך שבו נזכרו העמים האלה - רפאים, זוזים, אימים, חורי ואמורי. המקום הוא - תחילת ספר דברים. בתחילת ספר דברים מספר משה לישראל על העמים השכנים שלהם - עמון, מואב ואדום. הוא אומר שה' ציווה לא להתגרות בהם ולא לקחת את ארצם, כי הארץ ניתנה להם מיד ה'. בכל אחת מהארצות ישב פעם עם גדול ורם, וה' הוריש אותו, כדי שעם אחר יוכל לקחת את ארצו:
* במואב - "האימים לפנים ישבו בה, עם גדול ורב ורם כענקים. רפאים יחשבו אף הם, כענקים; והמואבים יקראו להם אימים "
* באדום - "ובשעיר ישבו החורים לפנים, ובני עשיו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם... "
* בעמון - "ארץ רפאים תחשב אף היא, רפאים לפנים ישבו בה; והעמונים יקראו להם זמזומים " מתי בדיוק הוריש ה' את העמים הענקיים האלה מפני עמון מואב ואדום? רש"י הבין, כנראה, שזה קרה בימי אברהם. ה' הביא ארבעה מלכים גדולים כדי שיכו את הענקים האלה, וכך כשהגיעו לשם העמים החדשים - כבר לא היו שם הרבה ענקים, ולא היה להם קשה להתגבר עליהם. זה מסביר למה התורה מספרת בפירוט על אותה מלחמה. זו לא סתם מלחמה - זה חלק מהתוכנית הא-להית לתת את הארץ לעמון מואב ואדום, שהם בני משפחתו של אברהם. זה חלק מקיום ההבטחה שהבטיח ה' לאברהם - "לזרעך אתן את הארץ הזאת ". {דרך אגב - באותו מקום בספר דברים מסופר שה' נתן לבני ישראל את ארץ האמורי, וגם האמורי הוא אחד מהעמים שנזכרו באותה מלחמה בספר בראשית.} עכשיו נחזור לשאלה ששאלנו בהתחלה - מי היה 'הפליט ' באותה מלחמה? הפליט לא נזכר בספר בראשית - אז ננסה לחפש אותו בתיאור המקביל של המלחמה, בספר דברים. 'פליט' הוא אדם שנשאר כאשר כל השאר נהרגים. מיהו האיש, שנאמר עליו בספר דברים שהוא "נשאר"? דברים ג 11: "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים. " הפליט הוא עוג מלך הבשן!!
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)